שמנת להקצפה או לבישול? בית המשפט אישר תביעה ייצוגית נגד תנובה, שטראוס ויטבתה

האם יצרן מזון חייב לגלות לצרכנים כי מוצר המשווק לשימוש מסוים מתאים גם לשימושים אחרים? בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי סימון שמנת כ"שמנת להקצפה", מבלי לציין שהיא מתאימה גם לבישול, עשוי להוות הטעיה צרכנית, ואישר ניהול תובענה ייצוגית נגד יצרניות מוצרי החלב.

ביום 10.11.2026 ניתנה החלטה מעניינת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי השופטת נועה גרוסמן, בשתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהגיש הצרכן אורי מן נגד תנובה, שטראוס ומחלבות יטבתה: במרכז המחלוקת עמדה שאלה פשוטה לכאורה: האם הכיתוב "שמנת להקצפה" על אריזת שמנת המכילה 38% שומן עלול להטעות צרכנים לחשוב שהמוצר אינו מתאים לבישול?
המבקש טען כי תנובה ויטבתה משווקות שמנת המכילה 38% שומן, שמחירה מפוקח על ידי המדינה, תחת הכיתוב "שמנת להקצפה", בליווי תמונות של קצפת ופירות. במקביל, הן משווקות שמנות בעלות אחוזי שומן נמוכים יותר, שעל אריזותיהן מופיע הכיתוב "שמנת לבישול", ומחירן גבוה יותר. לטענתו, צרכנים המעוניינים בשמנת לבישול רוכשים את המוצרים היקרים יותר, משום שהם סבורים בטעות כי שמנת 38% אינה מתאימה לבישול. בכך, נטען, נגרם להם נזק כספי ונפגעת תכליתו של פיקוח המחירים.
המבקש העריך את הנזק הקבוצתי בכ-35 מיליון ש"ח במצטבר, והסתמך בין היתר על סקר צרכנים שלפיו חלק מהנשאלים לא ידעו שניתן להשתמש בשמנת להקצפה גם לבישול.
היצרניות: אין חובה לפרט את כל השימושים האפשריים
תנובה, שטראוס ויטבתה דחו את טענות ההטעיה. לשיטתן, הכיתוב "שמנת להקצפה" מתאר שימוש אופייני ואמיתי במוצר, ואינו שולל שימושים נוספים. הן הדגישו כי אין בדין חובה לפרט על אריזות מזון את כל השימושים האפשריים במוצר, וכי סימון השמנת תואם את הוראות התקינה הרלוונטיות ואת הנוהג המקובל בענף.
עוד טענו כי ההבדלים בין המוצרים אינם מסתכמים במחירם, אלא גם באחוזי השומן, בטעם ובמרקם, ולכן אין מדובר בהכרח במוצרים תחליפיים.
בית המשפט: גם הצגה נכונה עלולה ליצור רושם מטעה
בית המשפט קיבל את בקשות האישור וקבע כי קיימת אפשרות סבירה להוכחת הטעיה צרכנית לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. ההחלטה מדגישה כי אין לבחון את הכיתוב על מוצר מסוים במנותק מהאופן שבו מוצגים לצדו מוצרים אחרים. כאשר היצרן מבחין בין "שמנת להקצפה" לבין "שמנת לבישול", עשוי להיווצר אצל הצרכן הרושם שמדובר במוצרים המיועדים לשימושים נפרדים, אף שבפועל שמנת 38% מתאימה גם לבישול. במהלך ההליך שינתה יטבתה את אריזתה והוסיפה את הכיתוב "מתאים גם לבישול ואפיה". בית המשפט הבהיר כי אין לראות בשינוי זה הודאה בהפרת הדין, וכי השאלה אם התיקון מספק תתברר בהמשך. בית המשפט אישר את ניהול התובענות כייצוגיות, חייב את המשיבות בהוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ, והמליץ לצדדים לשוב להליך גישור.
משמעות ההחלטה
החלטה זו ממחישה כי עמידה בהוראות סימון המזון אינה מסיימת בהכרח את בחינת ההטעיה הצרכנית. גם כאשר המידע המופיע על האריזה נכון כשלעצמו, יש לבחון את הרושם הכולל הנוצר אצל הצרכן, לרבות בהשוואה למוצרים אחרים.
עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר באישור תובענה ייצוגית בלבד, ולא בהכרעה סופית בדבר אחריות היצרניות או חובתן לפצות את הצרכנים.
ת"צ 16900-11-22 ות"צ 62117-12-22, מן נ' תנובה ואח', החלטה מיום 10.11.2026.



תגובות