חברת אויוניקה אלחוטית בע"מ עוסקת בייצור ושיווק של רכיבים אלקטרוניים.
בשנת 2013 היא הגישה לאגף הפיקוח על יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה בקשה למתן רישיון לייצא לטורקיה 20 מחוללי רעש אלחוטי, אשר מטרתם לעכב את האפשרות של הפעלת מטעני צד המופעלים באמצעות תקשורת סלולרית או אלחוטית אחרת.
החברה סברה כי המוצר שייך לקטגוריית הציוד הדו שימושי בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני תשס"ז-2007, ועל כן ביקשה ממשרד הכלכלה - שהוא הגוף האחראי על יצוא ציוד דו שימושי - אישור לייצא את המוצר ללקוח הטורקי, עמו התקשרה בהסכם מבעוד מועד.
משרד הכלכלה הודיע לחברה כי בניגוד לסברתה, מדובר במוצר המפוקח במסגרת צו הפיקוח על ייצוא בטחוני (ציוד לחימה), התשס"ח-2008, שבאחריות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) הכפוף למשרד הביטחון.
בעקבות ההחלטה, הגישה החברה תביעה נזיקית לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתה טענה, כי מניסיון העבר המוצר שביקשה לייצא הוא באחריות הפיקוח של משרד הכלכלה, ולא של אפ"י, וכי קבלת רישיון ייצוא ביטחוני מאפ"י הנה הליך סיזיפי ויקר, האורך חודשים ארוכים ביותר וכולל, בין השאר, את הצורך לבצע פעולות רבות כגון אישור על רישום במרשם הייצוא הביטחוני, רישיון שיווק בטחוני, רישיון יצוא בטחוני, בדיקה פיזית של מתקני המבקש, בדיקת עובדיו, אבטחת אינטרנט ושרתים ועוד. מכיוון שהחברה התחייבה לספק ללקוח התורכי את המוצר בסד זמנים קצר וקבוע מראש, סיכלה ההחלטה את העסקה, וכתוצאה מכך נגרם לחברה – לפי טענתה - נזק בגובה של כ-500,000 ₪.
בית המשפט דחה את התביעה במלואה, תוך חיוב החברה בהוצאות בסך של 50,000 ₪ לטובת משרד הכלכלה, וזאת בנימוק כי לא ניתן לתקוף את ההחלטה המנהלית של משרד הכלכלה בתקיפה עקיפה במסגרת תביעת נזיקין, וכי דרך המלך הייתה להגיש עתירה לבג"ץ. לחילופין, קבע בית המשפט כי גם במסגרת תקיפה עקיפה של ההחלטה, היה עליו להשתכנע כי החלטת הרשות איננה סבירה, אולם הדבר לא הוכח כלל במקרה זה, כך שגם אם היה דן בטענות החברה לגופן, היה דוחה את התביעה.
[תא (ת"א) 59818-01-14 אויוניקה אלחוטית בע"מ נ' מדינת ישראל- משרד הכלכלה, פסק דינה של כב' השופטת הדס פלד מיום 12.3.19, היבואנית יוצגה על ידי עוה"ד בן-ציון רזניק, ומשרד הכלכלה יוצג על ידי הפרקליטות].