סעיף 103 לפקודת המכס, קובע כי "לפני שמעלים טובין אל אנייה, קרון רכבת, או כלי הובלה אחר לשם ייצוא יש לרשמם לשם ייצוא בדרך שנקבעה לכך". הדרך שנקבעה לכך היא, כידוע, רשימון ייצוא המוגש לאגף המכס והמע"מ. בנוסף, קובע סעיף 30(א)(1) לחוק מע"מ כי המס על עסקת מכירת טובין יהיה בשיעור אפס "אם הותר לגביהם רשימון ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל". משילוב שתי הוראות חוק אלה יחד, עולה כי בהיעדר רשימון ייצוא לא ניתן לייצא טובין לחו"ל ללא תשלום מע"מ בגינם, והיצואן רז הוכמן למד את זה בדרך הקשה:
רז הוכמן הנו יצואן, העוסק בייצוא תרופות פריון מבוקרות טמפרטורה לחו"ל. במסגרת עיסוקו, רוכש היצואן את התרופות מיצרנים ומספקים ישראליים, ומייצא אותן לקליניקות הפרייה ברומניה ובמולדביה. הייצוא נעשה בעבר באמצעות עמיל מכס מקומי, אשר נהג לתאם את הטיסה מראש, ולהפקיד את התרופות בקירור במחסני ממן יום קודם לכן, כשהן ארוזות במכלי קרח השומרים על הטמפרטורה למשך עשר שעות בלבד. בעקבות מספר אירועים, בהם נפסלו תרופות לשיווק לאחר שזמן האחסנה וההובלה שלהן התארך אל מעבר לעשר שעות, החל היצואן לייצא את התרופות באופן אישי, בתוך מזוודה שנלקחה על ידו בטיסה לחו"ל, ומבלי שהצטייד ברשימון ייצוא, כנדרש לפי סעיף 30(א)(1) לחוק מע"מ, כתנאי לחיוב מס בשיעור אפס.
בביקורת שערך מנהל מע"מ אצל היצואן, הוברר כי לא הוצאו רשימוני יצוא לתרופות שנמכרו, וכתוצאה מכך הוצאה ליצואן שומת עסקאות בסך של 170,954 ₪, בנימוק כי אין תחולה להוראת סעיף 30(א)(1) לחוק מע"מ.
היצואן הגיש, אפוא, השגה על השומה למנהל מע"מ, במסגרתה ניסה לשכנעו כי בפועל אכן דובר בעסקאות ייצוא, אולם ההשגה נדחתה בנימוק כי הדבר לא הוכח.
במסגרת ערעור על החלטת הדחייה, הובאה השאלה להכרעתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר שבחן את הראיות שהביא הוכמן להוכחת טענתו כי המדובר בעסקאות ייצוא, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, וקבע כי רכישות של תרופות מספק ישראלי מסוים, אשר נרשמו בספרי היצואן, לא תאמו את כרטסת הנהלת החשבונות שלו; כי תעודות המשלוח שהציג היצואן פסולות מלהוות ראיה, שכן הונפקו שלא בהתאם לכללים; כי היצואן נמנע מלהציג חשבונית עבור כל משלוח, ובמקום זה ציין בתעודות המשלוח שהוצאו כי המע"מ הוא בשיעור אפס, ועל כן קיים קושי להתחקות אחר ההתחשבנות הנטענת עם הקליניקות; כי אישור שהוגש מטעם הלקוח בחו"ל אינו מהווה ראיה קבילה או מספקת להוכחת הייצוא; וכי אישור ממרשם האוכלוסין שהציג היצואן להוכחת טענתו כי ביצע כניסות ויציאות רבות אל ישראל וממנה אינו מהווה אינדיקציה לפעולת ייצוא התרופות, במיוחד לאור העובדה כי הוא שותף באחת הקליניקות ברומניה.
מכל הטעמים הללו נדחה הערעור, והיצואן חויב בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪.
[עמ (ת"א) 11010-10-10 רז הוכמן נ' מע"מ תל אביב, פסק דין מיום 23.9.12 מפי כבוד השופט איתן אורנשטיין. היצואן יוצג על ידי עורכת הדין קטי ברדה, ומשרד מע"מ תל אביב יוצג על ידי עו"ד יהונתן קרוואני מפרקליטות מחוז תל אביב]