בית משפט השלום בהרצליה הכריע, לאחרונה, במחלוקת סיווג בנוגע לבקרים ושלטים המשמשים לקונסולות Xbox של מיקרוסופט.
בקר הקינקט הנו חיישן, הקולט את תנועות המשתמש ומשקף אותן בדמות וירטואלית המופיעה על המסך.
היבואן סיווג את הבקר בפרט 85.25-8000, הפטור ממכס, כ"מצלמת טלוויזיה", ואילו המכס סבר כי הסיווג הנכון הוא בפרט 95.04-5000 כ"אביזר המתאים לשימוש בלעדי או עיקרי עם קונסולות משחק וידאו". פרט זה פטור היום ממכס וממס קנייה, אולם עד שנת 2018 הוא היה חייב במכס, ובעקבות שינוי הסיווג המכס הוציא ליבואן הודעת חיוב בגין יבוא שנעשה בעבר.
טענת היבואן הייתה, כי את חיישן הקינקט ניתן לחבר גם למחשב רגיל ולהשתמש בה לצורך שיחות ועידה, משל הייתה מצלמת טלוויזיה. ואולם, התובע לא הדגים את השימוש הזה בפני בית המשפט, לא הביא כל עדות טכנית לגבי טיב המוצר ותכונותיו, ואף הודה בחקירתו כי חלק הארי של הבקרים אכן נמכר לצורך שימוש בקונוסולות. לפיכך, נקבע כי היבואן לא הוכיח ששימושו העיקרי של הבקר אינו לקונוסולות: "בהינתן קביעתי העובדתית לעיל בדבר הקינקט, אופיו הטכני והשימוש בו בפועל, סבורני כי סיווגו הדומיננטי המשקף בצורה הטובה ביותר את אופיו העיקרי והשימוש בו הינם כאביזר המתאים לשימוש עיקרי עם קונסולות משחקי וידאו, ולא כמצלמות טלויזיה, מצלמות ספרתיות או מצלמות וידאו מקליטות. אמנם, הקינקט כולל פונקציה של צילום, אך זהו רק היבט אחד של תפקודו והיבט מרכזי הוא אותה טכנולוגיה המשלבת שליטה במשחק ללא שלט ע"י זיהוי תנועות גוף, תוך שנוצר אמצעי תקשורת בין השחקן לקונסולת המשחק, והפעלת הדמות במשחק ע"י תנועה של השחקן. מסקנתי כי מדובר בשימוש עיקרי נובעת גם מכך שהתובע עצמו העיד, ועוד בעדות כבושה, שנמכרים על ידו פריטים בודדים בשנה לצרכים אחרים, רפואיים לשיטתו, אף זאת ללא פירוט של ממש וללא שהוא יודע לציין את שמות החברות הרוכשות. מנגד, התובע הודה כאמור כי לרוב הקינקט נרכש עם קונסולות המשחק עצמן ("תוספת מסויימת" כלשונו כאמור)".
המוצר השני שהיה שנוי במחלוקת הוא שלט כדוגמת זה שלהלן:
היבואן טען כי גם השלטים יכולים להתחבר למחשב ולשמש כעכברים, ולכן סיווגם בפרט 85.26-9000 כ"מכשירים לבקרה מרחוק ברדיו", אולם מאותם טעמים שצוינו קודם, קיבל בית המשפט את עמדת הסיווג של המכס גם בנקודה זו, וקבע כי שימושם העיקרי הוא כאביזר לקונוסולות וידאו, ועל כן סיווגם אף הוא בפרט 95.04-5000 לצו תעריף המכס: "אינני מוציא מכלל אפשרות כי אכן ניתן לחבר את השלטים למחשב ולעשות בהם שימוש כלשהו. זאת, למרות שהדבר לא הודגם בפניי והתובע העיד על כך בחקירתו הנגדית. עם זאת, עליי לבחון האם בהסתמך על הראיות שהוצגו, הסיווג המתאים יותר של השלטים הוא כמכשיר לבקרה מרחוק באמצעות גלי רדיו או אביזר המתאים לשימוש בלעדי או עיקרי עם קונסולות משחק. בהקשר לכך, כזכור, יש לבחון מהו הסיווג הדומיננטי המשקף בצורה הטובה ביותר את אופיו העיקרי והשימוש של המכשיר, כפי שנקבע בעניין החברה המרכזית. נוכח אימוץ עמדת הנתבעת בקשר לפונקציות הטכניות של השלטים, לרבות התקשורת הדו כיוונית, ואימוץ השימוש הנפוץ והעיקרי בהם בצמידות לקונסולות משחקי הוידאו, הגעתי לכלל מסקנה שהסיווג המשקף בצורה הטובה ביותר את אופיים והשימוש העיקרי של השלטים, הינו כאביזר המתאים לשימוש עיקרי עם קונסולות משחקי וידאו. הנתבעת הפנתה, גם בקשר לשלטים, להחלטות רשויות מכס שונות התומכות בעמדתה (סעיפים 37-38 לתצהיר והנספחים שם), ואף בהן יש, בהינתן הפסיקה שאוזכרה לעיל בהקשר לכך, כדי להוות פרמטר נוסף התומך במסקנותיי. לפיכך, נקבע כי השלטים יסווגו בפרט 95.04-5000 לצו תעריף המכס".
בית המשפט דחה גם את טענת היבואן לפטור משלום הגירעון לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, וזאת מפני שטענתו בדבר העדר גלגול המס לא נתמכה בראיות מתאימות.
התביעה נדחתה, אפוא, במלואה, והתובע חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.
[ת"א (שלום הרצ') 19316-05-18 רותם שרון נ' מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ, פסק דינו של כב' השופט יעקב שקד מיום 1.12.19].