top of page
  • תמונת הסופר/תאליס אברמוביץ

הצימוק שבעניין - פוסט לט"ו בשבט

בשנת 1994, הגישו 11 יבואניות של פירות יבשים עתירה נגד משרד הכלכלה, וזאת כנגד החלטתו לחייב יבוא של צימוקים ושזיפים – להבדיל מיבוא פירות יבשים אחרים - ברישיון יבוא.



ההסדר שנבחר על ידי משרד הכלכלה לקביעת הזכאות לרישיונות היבוא הורכב משני שלבים: בשלב הראשון נקבעו "תנאי יסוד" להשתתפות בהגרלה (כגון יבואנים שייבאו פירות יבשים בשנה האחרונה), ובשלב השני נערכה הגרלה בין אלה שעמדו ב"תנאי היסוד" ונמצאו כשירים לקחת בה חלק.

היבואניות תקפו הן את עצם קביעת ההגבלה על היבוא, והן את ההסדר שנקבע לצורך קיום ההגבלה. הטענה הראשונה הייתה כי לא היה מקום להגבלת מכסות היבוא של צימוקים ושזיפים, בין היתר מפני שההגנה על הייצור המקומי לא מצדיקה צמצום והגבלה של חופש העיסוק של העותרות. ביחס להסדר ההגרלה נטען כי הוא לוקה בפגמים מהותיים, שכן מצד אחד הוא לא מבטיח כי ישתתפו בהגרלה אך ורק אלה שראויים לכך, ומצד שני הוא פותח פתח להשתתפות "מדומה", המאפשרת עשיית רווחים קלים על ידי מכירת רישיונות יבוא, וזאת אגב הטלת משימת היבוא בפועל על מי שייבחר על ידי הזוכים, ללא בקרה וללא יכולת להבטיח רמה ואיכות – טענה, ממנה ניתן להבין כי בפועל הזוכים במכסות אכן סחרו בהן מבלי לייבא את הטובין בעצמם...

בית המשפט קבע כי המכסות שנקבעו בהסכם הסחר הן אכן מכסות מינימום, שאין בכוחן לבסס הגבלת יבוא, אולם הוא השתכנע מטענות משרד הכלכלה לפיהן התעשייה המקומית אכן זקוקה להגנה: "אדרבא", קבע בית המשפט העליון "עצם העובדה שמתוך מכלול הפירות היבשים ראה המשרד להעניק הגנה לייצור שזיפים וצימוקים בלבד מלמדת, כי הדבר נעשה על רקע בחינה מדוקדקת של מצבו של ענף ייצור זה... בהעדר ראיה לסתור, מקובל עלי כי אכן יש למדינה ענין בהגנה על ענף ייצור זה".

אשר לשיטת המיון נקבע כי אף אם היא אינה אידיאלית, היא גם אינה בלתי סבירה, שכן היא לוקחת בחשבון קריטריונים רלוונטיים, המשרתים את התכלית. לגבי ההגרלה נקבע כי היא שיטה לגיטימית לבחירה בין שווים, ואין מקום להתערב בה.

אם אתם שואלים את עצמכם האם בשנת 2020 – 26 שנה שלאחר העתירה – עדיין יש מכסות יבוא לצימוקים ושזיפים, התשובה היא: בהחלט כן!



אם אתם שואלים את עצמכם אם בכלל עוד יש ייצור מקומי של צימוקים בישראל, התשובה היא: לא ולא! מצאתי כתבה ב"הארץ" מ-2017 עם הכותרת "אחרון יצרני הצימוקים" וכותרת משנה שפותחת במילים "מאירי לביא הוא בעליו של מפעל הצימוקים האחרון בישראל". בכתבה נזכרות כל מיני עובדות, כמו השקפת העולם של האיש שבנאדם צריך לעבוד שש שעות ביום, שגם אני תומכת בה (אבל עובדת 10). בהתחשב בעובדה שמישהו צריך לשלם ביוקר על זכותו של מר מאירי לעבוד שש שעות ביום, הייתי אומרת שנדרשת רוויזיה...


יבוא צימוקים שלא במסגרת מכסה מחויב במכס בשיעור של 6.45 ₪ לק"ג, ויבוא שזיפים שלא במסגרת מכסה מחויב במכס בשיעור של 4.12 ₪ לק"ג.

חג שמח!

66 צפיות
bottom of page