הגנת הפח היקוש מהמשפט הפלילי האמריקאי מאפשרת לנאשם להתגונן מפני האישום, בטענה כי הודח למעשה העבירה על ידי הרשות (למשל כאשר שוטר מבקש לקנות ממנו סמים מבלי שהוא הציע זאת מיוזמתו) ומאחר שכך יש להסיר ממנו אחריות פלילית. הטעם העיקרי להגנה הוא שיש טעם לפגם בכך שהרשות, אשר אחראית על מניעת פשעים וגילויים, תהא זו אשר יוצרת אותם. בישראל, מסתבר, טמנה רשות המסים פח יקוש בצו תעריף המכס.
נתחיל במושכלות יסוד. כידוע, השיטה המתואמת לסיווג טובין לצרכי מכס מורכבת מכ-5,000 קודים, כאשר כל קוד כולל את פרט המכס (ארבע ספרות המייצגות תיאור כללי, למשל 08.04 "תמרים, תאנים, אננס, אבוקדו, גויאבות, מנגו, טריים או מיובשים"), ואחריו פרט משנה בן ארבע ספרות (0804-1000 "תמרים", ומתחתיו 0804-1010 "תמרים מעוכים"). כל 5,000 הקודים האלו מצויים בתוספת הראשונה לצו תעריף המכס.
עד עליית מערכת "שער עולמי", בתחילת שנת 2018, הייתה - בנוסף לאותם קודים - גם רשימת "פרטים מיוחדים", שהופיעה בסוף התוספת הראשונה לצו תעריף המכס, ואשר נוסחה על ידי המחוקק הישראלי שלא במסגרת השיטה המתואמת. במסגרת זו, תחת הכותרת "טובין שונים", ניתנו פטורים לחמש קבוצות של טובין: קבוצה 1 - פטורים לטובין המיועדים ליבואנים מסוימים, כגון לנשיא המדינה, לארגוני סיוע, לתושבים חוזרים וכיוצא באלה; קבוצה 2 - פטורים לטובין המיובאים באופן זמני; קבוצה 3 - פטורים לטובין מסוימים כגון ציוד לייצור ציוד לחימה; קבוצה 4 - פטורים לטובין המיובאים ממדינות מסוימות ולסיום קבוצה 5 – פטורים שמקורם בפקודת המכס ובהוראות חוק חיצוניות, המקנות פטור מתשלום מכס, כגון יצוא מוחזר לפי סעיף 153 לפקודת המכס, יבוא לשם יצוא לפי סעיף 162 לפקודת המכס, ציוד המיובא על ידי בעל זכות נפט לפי סעיף 46 לחוק הנפט וכיוצא באלה.
עד השינוי משנת 2018 הורה סעיף 4(3) לצו תעריף המכס כי טובין שניתן לסווגם בפרטים המיוחדים שבסוף התוספת הראשונה - יסווגו בכל מקרה בפרטים אלה, ולא בקודים שהם הפרט המהותי. לדוגמה, מנועים משומשים לכלי רכב, שסיווגם המהותי הוא בפרט 8407 ("מנועי בוכנה סירוגית מהסוג המשמש להנעת כלי רכב"), צריך היה לסווג בפרט 731 שבקבוצה 3 בסוף התוספת הראשונה ("חלק או אבזר משומשים לכלי רכב מנועי"). לסיווג הייתה השלכה של ממש על חוקיות היבוא, שכן סיווג בפרט 8407 טעון הצגת אישור מתאים מטעם משרד התחבורה, בעוד שסיווג בפרט 731 טעון הצגת רישיון יבוא, בהתאם לצו מתן רישיונות יבוא 1939.
מערכת "שער עולמי" נכנסה לעולמנו בתרועה רמה, ובעקבותיה כאמור תוקן צו תעריף המכס. בפברואר 2018 פורסם ברשומות קובץ תקנות מס' 1849 המורה על החלפת סעיף 4 לצו תעריף המכס בנוסח חדש, ממנו הושמטה הדרישה כי טובין שניתן לסווגם בפרטים המיוחדים שבסוף התוספת הראשונה - יסווגו בכל מקרה בפרטים אלה. כתוצאה מכך, החלו סוכני מכס לסווג טובין לפי הפרט המהותי, ולא לפי הפרטים המיוחדים (שבמסגרת השינוי גם הוצאו מהתוספת הראשונה והוגדרו במערכת המקוונת החדשה כ"קודי הנחה").
בפועל, רשות המסים ממשיכה להתנהג כאילו הסיפא של סעיף 4 לצו תעריף המכס לא הושמטה מהנוסח החדש. כך, יבואן שייבא מנוע משומש והציג אישור משרד התחבורה כנדרש בפרט המהותי 8407, לא יורשה להתיר את הטובין מפיקוח המכס, שכן המכס ממשיך לדרוש כי הסיווג יהיה בפרט 731, הטעון רישיון יבוא. אץ לו רץ לו היבואן והוציא גם רישיון יבוא – ישוחררו הטובין אחר כבוד, אך לא לפני שתונח על שולחנו של גזבר המכס ערמת שטרות בגין כופר כסף שיוטל על היבואן עקב הפרת תנאי חוקיות היבוא.
אתם בטח כבר יודעים מה רצינו להגיד – זה לא בסדר, וזה לא חוקי.