חברת יורם פרילינג מערכות נהיגה בע"מ רכשה כלי טיס מסוג ג'ירופליין, וסיווגה אותו כמסוק בפרט 88.02-1010 לצו תעריף המכס. כעבור שנתיים, החליט המכס כי סווגו הנכון של כלי הטיס הוא כמטוס, בפרט 88.02-2209 לצו תעריף המכס, וכתוצאה משינוי הסיווג נדרשה החברה לשלם הפרשי מס קניה בסך של 48,000 ₪. החברה הגישה, אפוא, תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע, וביקשה כי בית המשפט יקבע שהסיווג הנכון הוא בפרט בו סווג מלכתחילה על ידי החברה.
במסגרת שלב הראיות בתיק, הודה מר דני שיצמן, המעריך הראשי במכס חיפה אשר העיד מטעם המכס, כי התקשה לקבוע את מהות כלי הטיס, וכי החליט לסווגו בפרט השיורי 2209 מפני שכלי הטיס משלב הן תכונות של מסוק והן תכונות של מטוס, וזאת לאחר שעיין בהגדרות של "מטוס" ו"מסוק" במילונים ובויקיפדיה (!) וצפה בסרטונים שונים ביוטיוב (!).
בית המשפט דחה את העמדה העקרונית שעלתה מדברים אלו, וקבע – לגבי הסיווג בפרט המכס השיורי - כי "קודם שמפעילה הרשות המוסמכת את ברירת המחדל של קביעת הסיווג לפי הפרט האחרון כפי שהעיד מר שיצמן עליה למצות את האפשרות לקבוע באופן פוזיטיבי את הסיווג המדויק של הטובין המובאים בפניה. לא הוכח כי כך נעשה במקרה זה". אשר להסתמכות המכס על ויקיפדיה לצורך סיווג טובין, נקבע כי "הרצון ליתן תשובה פשוטה הוא כמובן לגיטימי וראוי בהחלט אך הדרך להשיג את אותה מטרה אינה יכולה להיעשות באופן שבו קביעת עמדתה של הנתבעת תיעשה באמצעות חיפוש המידע בויקיפדיה ובפרט בנסיבות בהן ניתן קודם לנסות ולהתייעץ עם מומחים בתחום. אין ספק כי ויקיפדיה מספקת מידע רב אך בוודאי שלא ניתן לקבוע כי כל המידע האמור הוא נכון, אמין ומדויק".
לגופו של עניין, המחלוקת בין הצדדים סבבה סביב מאפייניו של כלי הטיס. החברה פירטה בכתב התביעה את דרך הפעולה של כלי הטיס וטענה כי סיבוב המדחף גורם לזרם האוויר החולף דרכו לסטות כלפי מטה ואז, בהתאם לחוקי הפיזיקה נוצר כוח תגובה על המדחף אשר גרם לשינוי בכיוון זרימת האוויר כלפי מטה וכוח זה הוא שמרים את כלי הטיס כלפי מעלה. באשר לתנועה האופקית טענה החברה כי הכוח ההודף את כלי הטיס קדימה, נוצר על ידי מדחף הפונה אחורנית (נכון לגבי ג'ירופלנים ומסוקים), או על ידי מניפולציות להבי המדחף האנכי הגורמות לכלי לנטות קדימה.
המכס טען, מנגד, כי בניגוד למסוק, הרי שהכנף המסתובבת של כלי הטיס מסתובבת בכוח התנועה, ולא על ידי מנוע כמו מסוק. באשר לתנועה האופקית טען המכס כי לכלי הטיס יש מדחף אחורי המופעל על ידי מנוע, וכן כי על מנת להמריא זקוק כלי הטיס למסלול המראה קצר. עוד נטען, כי "קיים היבט עיקרי אחד בלבד, שמאפיין את המסוק והג'ירופלן והוא הימצאותה של כנף סובבת. ואולם בניגוד לג'ירופלן, מסוק מתקדם אופקית באמצעות הכנף הסובבת שלו, ואילו הראשון מתקדם אופקית באמצעות מדחף אחורי, בדיוק כמו מטוס".
לאור זאת, בחן בית המשפט את המאפיינים הספציפיים של כלי הטיס, כפי שעלו מהראיות שהוגשו ומהעדויות שנשמעו. בחקירתו, העיד מנהל החברה, שהוא גם מהנדס אווירונאוטיקה במקצועו, כי "ברוח קלה אני יכול להמריא אנכית. עד מהירות רוח של 30-40 קמ"ש אפשר גם לנחות אנכית. גם הליקופטר כבד רץ על המסלול כדי להמריא", וביחס למחלוקת הנוגעת לאופן שבו מסובב המדחף העיד המנהל כי "הרוטור מונע ע"י מנוע...גם לרוטור העליון יש מנוע. הרוטור מחובר למנוע בתחילת ההמראה, המנוע מסובב את הרוטור והמדף ביחד, לקראת ההמראה כאשר הכלי רץ אני מנתק את המנוע מהרוטור הראשי הוא מונע ע"י האוויר. זו שיטת העבודה של הכלי המסוים הזה וגם להליקופטרים. משך הפעלת הרוטור באמצעות המנוע הוא קצר יחסית. אחר כך התנועה של האוויר עושה את שלה".
בית המשפט קבע, כי עדותו של מנהל החברה מהימנה, בעוד ש"בעדותו, לא ידע מר שיצמן להשיב לשאלות ספציפיות הנוגעות לאופן הפעולה של כלי הטיס (עמ' 16). כאשר נשאל מר שיצמן ביחס לחיבור של הרוטור למנוע של כלי הטיס הוא השיב "לא יודע. באתר של היצרן יש תרשים. אני לא יכול לפרט כאן את מקורות המידע שלי. אני לא זוכר"" וכי "התשובות שעליהן השיב מר שיצמן דווקא תמכו בעמדת התובעת. מר שיצמן השיב כי קיימים מסוקים שמונעים באמצעות רוטור אחורי והישב כי מסוק בהגדרתו המקובלת יכול לנתק את הרוטור מהמנוע ואז לנחות, שני אלו בדיוק כפי תכונותיו של כלי הטיס".
לפיכך, קיבל בית המשפט את עמדת החברה כי את כלי הטיס יש לסווג כמסוק בפרט 88.02-1100, ועל כן הורה למכס להשיב לחברה את מס הקניה שנגבה ממנה ביתר.
[תאמ (ב"ש) 21839-11-16 יורם פרילינג מערכות נהיגה בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס, פסק דינו של כב' הרשם הבכיר אורי הדר מיום 23.3.19, החברה יוצגה על ידי עוה"ד גדעון פנר, ומשרד החקלאות יוצג על ידי עו"ד אמיר יחיא מפרקליטות מחוז דרום].