אר.אס.פי. שיקום חלפים בע"מ היא חברה פרטית, העוסקת במסחר בציוד וחלפים לרכב מכני כבד לשימוש אזרחי. לפני כשלוש שנים, תפס המכס משלוח של החברה, המכיל 39 יחידות של אופן לטנק מג"ח בדרכו לתורכיה, בסכום כולל של 5,850 $. לטענת המכס, מדובר ביצוא של ציוד בטחוני, הטעון רישיון מאת משרד הביטחון לפי חוק הפיקוח על ציוד בטחוני, תשס"ז - 2007.
החברה הוזמנה להציג את עמדתה בשימוע, שבסופו הוטל עליה קנס בסך 508,500 ₪ - פי 25 משווי העסקה כולה. בעקבות זאת, הגישה החברה עתירה לביטול הקנס לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב.
לטענת האגף לפיקוח על יצוא בטחוני במשרד הביטחון, אחד מהאופנים הועבר לצורך בדיקה מעשית של התאמתו לטנק מסוג מג"ח המשמש כטנק גישור, והתוצאות הראו התאמה מלאה של הפריט לטנק גישור וכי ניתן לעשות בו שימוש. עוד נמצא, כי המספר המוטבע על הפריט אותר במערכת החלפים הצה"לית ומזוהה כמספר יצרן של טבור של טנק מג"ח.
בתשובה, טענה החברה כי כלל לא מדובר בפריט בטחוני, כי אם בטבור להתקנה על זחל של רכב אזרחי, שיועד ללקוח אזרחי, ושהורכב מחלקים שפורקו ממכליות ורמפות שנעשה בהם שימוש בנמל ים באנטוורפן (כלומר, מחומרי גלם אזרחיים בלבד).
כמו כן נטען, כי מק"ט היצרן לפריט הוא 9763016 ולא כנטען על ידי האגף לפיקוח כי מדובר במספר 8763016 - שהוא מוצר צבאי. אם לא די בכך, שם היצרן המוטבע הוא של חברה אמריקאית, המתמחה בייצוא חלקים מאלומיניום לשימושים אזרחיים, ואפילו אם נלך לשיטת האגף לפיקוח, כי המספר הוא 8763016 הרי שאין מדובר בחברה המייצרת ציוד צבאי, שכן לפי נתוני צבא ארצות הברית, חלק שמספרו 8763016 אמור לכלול 10 ברגים שמספרם פורט, ואילו הברגים על הפריט שבמחלוקת לא היו כאלו.
עוד טענה החברה, כי בדיקת האגף לפיקוח לא ביקשה לבחון האם מבחינה פונקציונאלית מדובר בציוד ביטחוני, וכי לו הייתה נעשית בדיקה שכזו, והיו מבקשים להרכיב את הפריט על טנק, הוא לא היה יכול לנסוע בצורה כשירה, שכן הפריט לא תוכנן ולא הותאם לשימוש צבאי.
כל טענות החברה נתמכו בחוות דעת מומחה אל"מ שפלר, שהנו בעל ניסיון עשיר בפיתוח טנקים ומערכות רלוונטיות, ועל בסיס הטענות האלה לא היה מקום, לטענת החברה, להחיל על המשלוח את חוק הפיקוח.
בית המשפט דחה את טענות החברה, בהזכירו כי על פי כללי המשפט המינהלי, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות, וכי על מנת לשכנע אותו להתערב בהחלטה מינהלית ולשנות אותה – יש להראות כי התקבלה בחוסר סבירות, מה שאינו המצב כאן. במקרה זה קביעת האגף לפיקוח נעשתה על ידי אנשי מקצוע בתחום, כאשר מנגד המומחה מטעם החברה אישר, בשימוע, כי יכול להיעשות בפריט שימוש ביטחוני בצבאות של מדינות עולם שלישי, וטענת האגף לפיה הלקוח בתורכיה עוסק גם בממכר ציוד צבאי, בנוסף לאזרחי, לא נסתרה.
מה המסקנה? קשה מאוד לגרום לבית המשפט להתערב בשיקול הדעת של הגורם המוסמך ברשות המינהלית. לכן, מומלץ מאוד ליצואניות העוסקות ביצוא ציוד "גבולי" להתייעץ עם אנשי מקצוע לפני היצוא, על מנת לא לשלם מחיר יקר בדיעבד.
[עתמ (ת"א) 48747-01-19 אר.אס.פי. שיקום חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, פסק דינה של כב' השופטת אביגיל כהן מיום 29.5.19. את היצואנית ייצגו עו"ד בועז בן צור ועו"ד אסנת גולדשמיט – שרייר, ואת משרד הביטחון ייצג עו"ד יוסי צדוק מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)].