משלח/סוכן מכס – עיכבת סחורה ללקוח, מה תעשה עכשיו?

משלחים בינלאומיים וסוכני מכס נוהגים להתקשר עם לקוחותיהם בהסכמי אשראי, הכוללים גם תניות עיכבון חוזיות, המתירה למשלח/לסוכן המכס לעכב סחורות של הלקוח עקב איחור בתשלום חוב שמועד פירעונו כבר חלף. גם בהיעדר הסכם אשראי, משלח/סוכן מכס רשאי – מכוח דינים שונים – לעכב טובין של לקוחות שנותרה להם יתרת חוב שמועד פירעונו חלף. הדבר קבוע בחוק החוזים (תרופות), חוק חוזה קבלנות, חוק השליחות, חוק השומרים וחוק המיטלטלין. ההסדר החקיקתי הכללי בדבר זכות העיכבון מקורו בחוק המטלטלין הקובע באופן כללי את דרך הפעלת הזכות, מהותה והיקפה. סעיף 11(א) לחוק המטלטלין קובע כי ״עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב נכס מטלטלין, כערובה לחיוב עד שיסולק החוב״. זכות העיכבון למעשה מאפשרת הפעלת סעד עצמי, באופן המאפשר לבעל חוב להחזיק בנכס של חייב, כערובה לתשלום החוב עד שיסולק, וזאת ללא כל צורך בפנייה לבית המשפט. זאת ועוד, יש לעיכבון משמעות מעבר להיותו אמצעי לחץ על החייב, שכן מעמדו של המעכב בישראל הוא של "נושה מובטח", בעת פשיטת רגל של החייב.

בהנחה שזכות העיכבון היא כדין (כלומר, בהתאם לתניית עיכבון הסכמית, או שמתקיימים התנאים לעיכבון לפי דברי החקיקה השונים), המשלח/סוכן המכס מחזיק כעת בטובין שבבעלות היבואן, עד לפירעון החוב. ואולם, קורה לעיתים שהיבואן פשוט נעלם או מתעלם, ואז המשלח/סוכן המכס מחזיק במכולה המכילה סחורה – מצד אחד – ויש לו חוב פתוח – מאידך. כיצד ישתמש המשלח/סוכן המכס בעיכבון על מנת להיפרע?

ראשית יש לדעת, כי דמי האחסנה והשהיית המכולות יחולו על המעכב, לפחות בשלב הראשון. על כן, בטרם ההחלטה האם לממש את העיכבון, יש לברר מה ערך השוק של הסחורה (חשבון הספק ייתן אינדיקציה בסיסית, אך ניתן גם להיעזר בשמאי), ומה דמי האסנה וההשהייה שהצטברו בגינה. אם ערך השוק של הסחורה נמוך מהחוב + מסי היבוא + דמי האסנה וההשהייה, ייתכן שהמהלך לא כדאי, ומוטב להמתין עד שהמכס יכריז על הסחורה כסב"ן. אשר לחוב, ניתן להגיש בגינו תביעה נגד החייב, ולקוות שניתן יהיה לגבות אותו בהוצאה לפועל.

שנית, יש לברר היטב מה חוקיות היבוא של הטובין המעוכבים. ככל שהסחורה חייבת באישור/רישיון/עמידה בתקן וכו', ואלו אינם בנמצא, יש לברר האם ניתן להשלים את החסר בעלות שלא תהפוך את מכירת הטובין לבלתי משתלמת.

לאחר שסוכן המכס/המשלח בירר היטב את הכדאיות הכלכלית של המהלך, והגיע למסקנה כי הוא כדאי, עומדות בפניו מספר דרכי פעולה:

1.     ככלל, מימוש זכות העיכבון אינו טעון פנייה לבית המשפט ("בנוסף ל- common law lienהתפתח במשפט האנגלו-אמריקני עיכבון מן היושר (equitable lien). המעכב נכסים מכוח עיכבון מן היושר רשאי להיפרע מן הנכסים המעוכבים לצורך סילוק חובו של החייב, וזאת על ידי מכירתם. יש הרואים בעיכבון זה, למעשה, משכון סטטוטורי". ע"א 79/89 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ (בפירוק), מו(3) 058 (1992)). ואולם, סעד עצמי כזה מכוח דיני היושר מחייב את המשלח/סוכן המכס לפעול בתום לב מוחלט: ראשית, עליו להודיע ללקוח שהוא מעכב את הטובין עד לפירעון החוב; ושנית, עליו להתריע בפניו שבכוונתו למכור את הטובין ולהשתמש בדמי המכירה לכיסוי החוב.

2.     דרך נוספת למימוש העיכבון היא באמצעות הגשת תביעה כספית נגד הלקוח, ויחד עמה להגיש בקשה לעיקול הטובין. אם הלקוח נעלם, סביר להניח שהוא לא יתגונן מפני התביעה, ומשם הדרך קצרה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה ולמימוש העיקול דרך בית המשפט.

3.     אפשרות נוספת היא הגשת תביעה כספית כאמור, ויחד עמה בקשה למינוי כונס לפי תקנה 111 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כך: "בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני (להלן בסימן זה – כונס) על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין". בבקשה למינוי כונס יש להציע אדם פלוני שישמש ככונס, ואם מדובר באדם שיש לו ניסיון בכינוס נכסים, גם יש סיכוי טוב יותר שהטובין יימכרו במחיר גבוה יותר. בדרך זו, אין צורך להמתין לקבלת פסק דין בהעדר הגנה, וייתכן שבית המשפט יאפשר מינוי כונס בשלב מוקדם, באופן שהטובין לא ייאבדו מערכם.

סיכומו של דבר, טוב יעשו משלחים בינלאומיים וסוכני מכס אם יכללו תניית עיכבון בכל הצעות המחיר והסכמי ההתקשרות שלהם עם לקוחותיהם, ובמקרה שנדרש מימוש של הזכות – כדאי להתייעץ עם עו"ד על מנת לוודא שהכל נעשה כדין, על מנת שהתוצאה תהיה על הצד הטוב ביותר.