כבר דיווחנו לכם כאן בעבר שכנגד חברת השילוח הבינלאומי מנטפילד הוגשה, באפריל 2017, תביעה כספית על סך של 620,000 ₪, בגין מטען בשר שיובא מפולין לישראל ונפסל לשיווק על ידי משרד הבריאות, בעקבות תקלה שארעה במערכת הקירור של המכולה. מנטפילד שלחה הודעה לצדדים שלישיים, שהיו צדדים נוספים בשרשרת ההובלה, ולבקשתה נתן בית משפט השלום בתל אביב היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.
בסיבוב הראשון, גיבורת סיפורנו הייתה יצואנית הבשר הפולנית Sokolow S.A, אשר לא נתבעה בכתב התביעה. לאחר שקיבלה לידיה חברת סוקולוב את כתבי הטענות המתורגמים של מנטפילד, הגישה לבית המשפט בקשה לביטול היתר ההמצאה שניתן כלפיה. לטענתה, בכתב התביעה מצוין כי הבשר נמסר על ידי סוקולוב "כשהוא במצב שלם טוב ותקין", והמכולה שבה אירעה התקלה במערכת הקירור אינה שייכת לסוקולוב או נמצאת באחריותה. כמו כן, הוסיפה סוקולוב וטענה, אין ולא היה לה כל הסכם עם מנטפילד או עם מי מהגורמים בשרשרת ההובלה, ואין לה קשר ואחריות למערך גורמי השינוע של המטען המעורבים בשרשרת ההובלה מחצר מפעל סוקולוב בפולין ועד לישראל, גורמים שנבחרו כולם על ידי היבואנית ו/או מנטפילד ו/או מי מטעמם, ולא על ידי סוקולוב.
בתחילה, קיבל בית משפט השלום את טענותיה של סוקולוב, וקבע כי לאור העובדה שהכשל במערכת הקירור אירע שעות ארוכות לאחר שהמטען יצא מרשותה – לא הצליחה מנטפילד לשכנע בכך שיש לה איזושהי עילת תביעה ראויה לטיעון כנגד סוקולוב, ועל כן בוטל היתר ההמצאה שניתן, וכפועל יוצא היא נמחקה מהתביעה. אבל מנטפילד לא אמרה נואש, והגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, והוא אכן קיבל את הערעור, בקבעו כי השאלה מתי אירעה התקלה במערכת הקירור טעונה בירור, ולא ניתן למחוק את התביעה על הסף בשלב זה, רק על סמך טענת סוקולוב שהכשל אירע לאחר שהמטען יצא מרשותה. הסיפור המלא כאן.
כעת אנחנו בסיבוב שני של בקשות ביטול היתר ההמצאה, כאשר הגיבורות שלנו הפעם הן חברת EXPRESS D.O.O וחברת Patrick Trans D.O.O, אותן נכנה בפשטות "אקספרס" ו"פטריק". אקספרס חתומה על שטר המטען הימי כשוגרת המטען ("shipper") ואילו פטריק היא שביצעה את ההובלה היבשתית ממפעל סוקולוב בפולין לנמל קופר בסלובניה.
לטענת אקספרס, מכיוון שלטענת מנטפילד הנזק אירע במהלך ההובלה היבשתית ממפעל סוקולוב לנמל קופר, לא ניתן לומר כי הנזק אירע בתחומי מדינת ישראל, ולכן אין לבית המשפט הישראלי סמכות שיפוט. אם לא די בכך, בשטר המטען נרשם כי סמכות השיפוט הייחודית נתונה לבית המשפט האנגלי, וממילא התובענה נגדה התיישנה לפי כללי האג-ויסבי, מפני שההודעה לצד ג' הוגשה למעלה משנה ממועד תום ההובלה הימית.
פטריק טענה טענות פרוצדורליות לגבי היתר ההמצאה עצמו (המסמכים המתורגמים לא הומצאו לה במועד שנקבע על ידי בית המשפט, הם לא תורגמו לסלובנית וכו'), ולגופו של עניין טענה כי הגם שבמהלך ההובלה מפולין לסלובניה הבחין הנהג כי הטמפרטורה במכולה עלתה – היא נמסרה בסופו של דבר לנציגי אקספרס בנמל קופר, והם חתמו על ה-CMR לראיה שהכל היה בסדר. אז מה בכלל רוצים מהם עכשיו?
לגבי אקספרס נקבע כי היות שהיה קשר חוזי בינה ובין מנטפילד, עצם העובדה שהמטען הגיע ניזוק לישראל מעוררת שאלה בנוגע להפרת ההתחייבות החוזית שלה כלפי מנטפילד, ולכן יש לבית המשפט הישראלי סמכות שיפוט. לפטריק, לעומת זאת, אין כל התקשרות חוזית עם מנטפילד, שכן היא נשכרה לביצוע ההובלה על ידי אקספרס, וממילא מוביל יבשתי סלובני לא מצפה לנהל הליכים מרובי משתתפים בחו"ל, וזה לא הפורום הנאות בו יש לדון באחריותו לנזק (אם אקספרס, ששכרה את שירותיה של חברת פטריק, תחויב בישראל – תוכל היא לתבוע את פטריק בסלובניה, שהיא מקום מושבן של שתי החברות).
בית המשפט דחה גם את טענת אקספרס, לפיה היא נהנית מ"תניית ההימלאיה" שבשטר המטען: "אציין כי לאחר שעיינתי, הפכתי ושוב עיינתי בבקשת אקספרס ובתגובתה, לא מצאתי מהו המעמד הספציפי לו היא טוענת ואשר מכוחו מוקנות לה לטענתה הגנותיו של שטר המטען שהנפיקה MSC. למרות מאמציי הרבים לא ירדתי לשורש כוונתה של אקספרס, שכן זולת ירייתם לאוויר של שמות כל בעלי התפקיד הקשורים בהובלה ימית (סוכן, קבלן, קבלן משנה, משלח) לא הבנתי איזה תפקיד ספציפי היא סבורה שהיא נושאת בשרשרת ההובלה מושא דיוננו. לא מצאתי כל הוכחה או אסמכתא התומכים בטענת אקספרס כי היא מהווה סוכנת של MSC... יתרה מכך, אקספרס הוגדרה בשטר המטען של MSC כ-"shipper", כך שגם אם סעיף ההימלאיה נועד לחול על סוכניה של MSC, במקרה שלפנינו הוא לא נועד לחול על אקספרס בכובעה כסוכנת של MSC, הואיל ועל פי שטר המטען אקספרס היא ה- "shipper", והלוא הגנותיו של שטר המטען מוקנות לסוכני המוביל מפני תביעותיו של אותו "shipper", ולא ייתכן כי הן נועדו להקנות לאקספרס הגנה מפני תביעותיה של עצמה...".
בהמשך הדברים, התייחס בית המשפט להבדל בין משלחים המנפיקים ללקוחותיהם שטרי מטען פנימיים, ועל הקושי לקטלג אותם כמתאם הובלה או כמוביל חוזי. במסגרת זו, ציין בית המשפט כי על משלחי מטען המנפיקים ללקוחותיהם שטרי מטען לא הוחל כל חוק ספציפי (בשונה ממובילים ימיים או אוויריים שעליהם כן הוחלו כללי האג-ויסבי ואמנת מונטריאול, המקנים להם הגנות וחסינויות), אך לנוכח טשטוש ההבחנה בין המוביל בפועל לבין המוביל החוזי, שהפך להיות – הלכה למעשה – למפעיל ההובלה המשולבת, "יש טעם לא מבוטל להחיל את ההגנות והחסינויות המוקנות למוביל הימי – גם על המוביל החוזי... אחרת, יימצא המשלח החוזי במצב בעייתי ובלתי הוגן, כאשר אין לו יכולת שיפוי מהמוביל בפועל בסכום שיחויב כלפי הלקוח, אם לא תוגבל אחריותו. אין כל היגיון שהחשיפה של המשלח כלפי הלקוח תהיה שונה מהחשיפה שיש ללקוח מול המוביל בפועל. אין גם כל היגיון כי החשיפה של המשלח כלפי הלקוח תהיה שונה מזו של המוביל הימי כלפי המשלח, שכן יש במצב שכזה כדי לקפח את המשלח".
בכל מקרה, ביחס לאקספרס נקבע כי גם אם יוחלט להחיל עליה את ההגנות והחסינויות שבשטר המטען, ספק אם אלה יספקו לה הגנה במקטע היבשתי שבין פולין לסלובניה, שם התגלתה התקלה במערכת הקירור של המכולה, ועל כן גם מטעם זה אין מקום לבטל את היתר ההמצאה, שכן יש לדון באחריותה.
[ת"א 30170-04-17 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מנטפילד (1983) בע"מ ואח', החלטת כב' השופטת מיה רויזמן-אלדור מיום 11.8.20. מנטפילד יוצגה על ידי עוה"ד יוסי שפרינצק, פטריק יוצגה על ידי עו"ד טל ויקמן ואקספרס יוצגה על ידי עו"ד פגי שרון ועו"ד רועי שלו].