• אליס אברמוביץ

סוף סוף שופט שתפס

השופט זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה הוא לא כמו כולם. הוא לא חושש לפסוק נגד רשות המסים, ובאמתחתו כמה וכמה פסקי דין המבוססים על השכל הישר, ולא על ההיגיון הסובייטי של "חזקת תקינות המעשה המינהלי" או "סבירותן של הראיות המינהליות". הנה מקרה קטן, אבל נחמד:


חברת וולף מאייר השקעות וסחר בע"מ עוסקת ביבוא וביצוא של שעוני יוקרה. בינואר 2018, טס מנהל החברה לאתונה כדי להביא לישראל שלושה שעוני "רולקס" בסך כולל של 35,982 יורו, אשר יועדו לייצוא ללקוח של החברה ברומא. עם שובו ארצה מאתונה, הצהיר המנהל על השעונים במסלול האדום שבמכס, והפקידם בידי המכס לצורך שטעונם, או בלשון בני אדם: השאיר אותם בפיקוח המכס מבלי לשלם מיסים עבורם עד לייצואם.


לאחר מכן, הוציאה החברה ללקוח האיטלקי חשבון עסקה לתשלום, והוא שלח לה אסמכתא על ביצוע העברה בנקאית. החברה פנתה למכס, ביקשה לייצא את השעונים לאיטליה באמצעות אחד מעובדי החברה, ולמחרת בצהריים העובד אכן טס עם השעונים לאיטליה. ואולם, מכיוון שהחברה עדיין לא ראתה את הכסף בחשבון הבנק – היא הורתה לעובד לא למסור את השעונים ללקוח, אלא לחזור עמם ארצה.



העובד, אפעס, עבר עם השעונים במסלול הירוק במקום באדום, והם כמובן נתפסו על ידי המכס בהתאם לסעיף 188 לפקודת המכס. זמן קצר לאחר מכן, שלח המכס לחברה הודעת חילוט לפי סעיפים 204(1) ו-(9) לפקודת המכס, וציין בה כי החברה נדרשת להגיש תביעה להשבת תפוס לבית המשפט המוסמך בתוך 60 יום, שאם לא כן יחולטו השעונים לטובת המדינה.


החברה הגישה בקשה לוועדת התפיסות בבית המכס, במסגרתה הסבירה כי מדובר בטעות של עובד חדש, וכי השעונים ממילא מיועדים ליצוא לאיטליה, כך שלא היה לחברה כל אינטרס להונות את המכס ולעבור במסלול הירוק, שכן ממילא מדובר בשעונים המיועדים ליצוא, ועובדה היא כי מנהל החברה כבר הפקיד את השעונים בידי המכס כאשר עבר, קודם לכן, ומיוזמתו, במסלול האדום.


ועדת התפיסות דחתה את הבקשה, בנימוקים הבאים: "ראשית, על בעל החברה היה להנחות את הנוסע מבעוד מועד שהרי שוחח עימו לפני כן, ושנית, מדו"ח התפיסה עולה כי הנוסע ידע שעליו להצהיר על הטובין אך לא עשה כן מאחר ומיהר לצאת".


לפיכך, ובלית ברירה, הגישה החברה תביעה להשבת התפוס. בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כך:


ראשית, סעיף 192 לפקודת המכס, אשר דן באופן הפעולה לאחר תפיסת טובין מכוח סעיף 188, קובע כי ככל שהמכס מבקש להמשיך ולהחזיק בתפוס, עליו להביא לידי הגשת תובענה להחרמת התפוס או, לחילופין, לדרוש מהתובע להגיש תובענה להחזרת התפוס, וכי אם התובע לא יעשה כן תוך חודשיים - יראו את התפוס כמוחרם ללא כל צורך בהליכים נוספים. בענייננו, המכס לא שלח הודעה כאמור לחברה, כי אם הודיע לה מידית שהטובין מחולטים לפי סעיף 204(1) ו-204(9) לפקודת המכס, וזאת מבלי שנשמעו טענות החברה או נגבתה ממנה גרסה כלשהי. מה הבעיה? הבעיה היא שסעיף 204 לפקודת המכס קובע שעל מנת לחלט טובין, עליהם להיות "טובין מוברחים" או "טובין שנמסרו לגביהם הצהרות כוזבות במזיד". כלומר, בטרם החילוט על המכס לגבש תשתית עובדתית המבססת את הסברה שאכן מדובר בטובין מוברחים או בטובין שניתנה עליהם הצהרה כוזבת במכוון, מה שבהכרח לא קרה כאן, שכן הודעת החילוט נשלחה אוטומטית אחרי התפיסה, ללא כל בירור. "מכאן כי בטרם הוצאה הודעת החילוט נקבע כי מדובר בטובין מוברחים או במסירת הצהרה כוזבת במזיד, היה על הנתבעת לקיים חקירה ושימוע למעורבים או לפעול בהתאם למסלול ה"תפיסה" עד לסיום החקירה. בהגינותה הגב' ניטש העידה כי כיום אינם מתנהלים כך אך כי בעבר אלו היו הנהלים וההנחיות וכך פעלו. עוד הגדילה לומר כי גם אם התובעת או מר גרטנר היו מצליחים להוכיח גרסתם לא היה בכך לסייע להם, שכן נתפס במסלול הירוק עם טובין אשר היה עליו להצהיר עליהם במסלול האדום. עדות זו הינה בעייתית מבחינת הנתבעת שכן מדובר במעשה מנהלי והיה עליה למצות את החקירה, לאפשר לתובעת להציג טענותיה וליתן לה הזדמנות להוכיח גרסתה ואז להפעיל שיקול דעת", קבע בית המשפט, והמשיך: "בענייננו ניתן לראות כי הודעת החילוט מיום 22.1.18 הוצאה בהעדר תשתית עובדתית, בלא איסוף נתונים וקיום חקירה וללא הפעלת שיקול דעת, ומכאן כי ההודעה הראשונה בדבר החילוט נעשתה בחוסר סבירות קיצוני".


בהמשך, התייחס בית המשפט גם להחלטת ועדת התפיסות: "נראה כי החלטת ועדת התפיסות לא התייחסה כלל למרבית טענות התובעת... הוכח לפני כי מר מאיר שלח את הראיות שהתבקש להעביר בחקירתו בסמוך אליה וכבר למחרת התכנסה הועדה וקיבלה החלטתה. סמיכות זו מעידה כי טרם עובדו ונבדקו ממצאי החקירה והמסמכים שהעביר מר מאיר להוכחת טענותיהם... נוכח העדות לפני ניכר כי היה צורך בביצוע השלמות חקירה על מנת לאמת גרסת התובעת, שכן ככל והייתה נכונה, כלל לא היה רצון או כוונה להבריח את השעונים ארצה ולהתחמק מתשלומי מכס לגביהם, שכן ממילא היו מיועדים לייצוא ופטורים מכך... יתרה מזאת לא נערך למנהל החברה שימוע כדין, הוא לא הוזמן ולא הוסבר לו במה חברתו מואשמת ולא ניתנה לו הזדמנות להשיב לאישומי הוועדה או לתקנה במקומות בהם טעתה".

אם לא די בכך, נציגת המכס "העידה שדבר לא היה יכול לסייע לתובעת, משום שמר גרטנר נתפס עם הטובין במסלול הירוק. עמדה זו אינה מקובלת על בית המשפט, שכן ראוי למצות את החקירה עד תום וניתן היה לברר בקלות יחסית האם נכונות טענות הנתבעת, ורק אז להפעיל את שיקול דעתה המנהלי ולקבל החלטה בדבר הטובין. קבלת עמדת הנתבעת כפי שבאה לידי ביטוי בעדות הגב' ניטש מרוקנת מתוכן את שיקול הדעת של הוועדה וכן את האפשרויות האחרות העומדות בפני הנתבעת על פי הפקודה ולמעשה מרוקנות את אפשרויות אלו מתוכן".


עוד נקבע, כי הועדה לא התייחסה לטענות בדבר תום הלב, או לטענה שלא מדובר בטובין מוברחים וכי כלל לא הייתה כוונה להכניסם ארצה אלא לייצאם למי שרכש אתם ברומא, וכלל לא הייתה התייחסות לראיות שהוגשו.

על כן, הורה כב' השופט זכריה ימיני הטוב להחזיר לחברה את השעונים שנתפסו שלא כדין, וכן על תשלום הוצאות בסך של 15,000 ₪.


[ת"א (שלום רמ') 46864-03-18 וולף מאייר השקעות וסחר בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק דין מיום 31.8.20, התובעת יוצגה על ידי עו"ד עו"ד תמיר סולומון, והנתבעת יוצגה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב].

153 צפיות
אליס אברמוביץ דיני מכס וסחר בינלאומי

יצירת קשר

אליס אברמוביץ - משרד עורכי דין

בית לשכת המסחר, קרליבך 31,

ת.ד. 20486, תל אביב-יפו 6713305

אימייל: alice@ab-legal.co.il

טלפון: 03-5497075

פקס: 03-5497556

נייד: 052-2744745

תחומי עיסוק

התנהלות מול רשות המיסים

סיווג והערכת טובין לצרכי מס

חוקיות ייבוא וכללי מקור

ניהול זכויות הקניין הרוחני

תביעות נזקי תובלה

ייצוג סוכני מכס ומשלחים בינ"ל

כל הזכויות שמורות לעו"ד אליס אברמוביץ

Proudly created by Alice Abramovich and studio Wixart