• אליס אברמוביץ

גם סוכני מכס מתרשלים

סעיף 20 לחוק סוכני המכס, החל גם על משלחים בינלאומיים, קובע כי על סוכן המכס מוטלת החובה לפעול במהימנות, בנאמנות וביושר בביצוע פעולות מכס, וזאת הן כלפי רשות המסים והן כלפי לקוחותיו. בע"א 6011/99 טרנסכלל נ' מ.א.ר מסחר וספנות, קבע בית המשפט העליון כי "חובת האמונים הקבועה בחוק סוכני המכס אינה באה לגרוע מאחריותו של סוכן המכס על פי כל דין אחר, כגון אחריותו בנזיקין". הגיעה העת, אפוא, לבחון מתי ובאילו נסיבות בחרו בתי המשפט להשית על סוכני מכס אחריות בנזיקין, ומתי לא.



בעניין טרנסכלל הנ"ל, נדון מקרה בו בנק מימן, באמצעות אשראי דוקומנטרי, רכישת כמויות גדולות של ברזל שנשלחו בדרך הים ליבואן בישראל. הבנק החזיק בידו את שטרי המטען המקוריים, והם שימשו, כנהוג בסחר בינלאומי, בטוחה לכיסוי האשראי שניתן ליבואן. אלא שבין סוכנת האונייה לבין היבואן היה הסדר, שלפיו הסכימה סוכנת האונייה לשחרר את המטען בלי שהיבואן הציג לה את שטרי המטען המקוריים, כנדרש על-פי הנהוג באשראי דוקמנטרי, וזאת כנגד מכתב ערבות של היבואן. לאחר מכן נמצא היבואן חדל-פירעון, ומשביקש הבנק לקבל את החזקה במטענים, התברר כי אין הם בנמצא. הבנק הגיש תביעה נגד כל הגורמים האחראים לשחרור הבלתי תקין של הברזל, וחלק מהנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד סוכן המכס, שפעל כשלוחו של היבואן והציג לסוכנת האונייה את שטרי המטען הלא-מקוריים, וקיבל לידיו את פקודת המסירה.


באותו מקרה, נקבע כי "סוכן המכס צריך לצפות את הפגיעה במחזיק בשטר המטען המקורי, המאבד את הבטוחה שלו כאשר המטען משוחרר ללא הצגת שטר המטען המקורי. בכך, הונחו היסודות לקיומה של חובת הזהירות במסגרת חובת הרשלנות". במילים אחרות, בפסק דין זה מבסס בית המשפט העליון את חובת הזהירות של סוכן המכס לא רק כלפי המכס וכלפי לקוחותיו, כפי שמורה סעיף 20 לחוק סוכני המכס, כי אם גם כלפי צדדים שלישיים, שאינם קשורים עמו במערכת יחסים חוזית או אחרת, ואשר עלולים להינזק כתוצאה מפעולותיו או מחדליו. במקרה זה, העובדה כי סוכן המכס שיתף פעולה עם היבואן ואיפשר את שחרור הסחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי חשפה אותו לתביעה הנזיקית של מי שהחזיק בשטר המטען המקורי והיה זכאי לקבל את הסחורה לידיו.


לעומת זאת, בת"א 2752/03 רשת נעלי נדאא בע"מ נ' יהודה כספי, קבע בית משפט השלום בעכו כי די בכך שסוכן המכס פעל באופן סביר כדי לפטור אותו מאחריות נזיקית לשחרור המטען. באותו מקרה, רשת נעלי נדאא הזמינה משלוח של נעליים באמצעות אשראי דוקומנטרי, אולם לאחר ההזמנה נקלעה לקשיים. המשלוח שוחרר בעזרתו של אדם שלישי, אשר שילם את מסי היבוא בגין המשלוח, והציג לסוכן המכס את שטרי המטען המקוריים שהיו בידיו, על אף שמי שנרשם בהם כנשגר היה בנק הפועלים, שהוציא את מכתב האשראי הדוקומנטרי. אותו אדם שלישי נעלם עם המשלוח, והיבואנית – רשת נעלי נדאא – הגישה תביעה נזיקית נגד סוכן המכס, בטענה כי אסור היה לו לשחרר את המשלוח לידיו, על אף שהחזיק בשטרי המטען המקוריים, וזאת משום שהוא לא היה רשום כנשגר בשטר המטען. בית המשפט קבע כי במקרה זה פעל סוכן המכס בסבירות, בין היתר לאור העובדה כי היבואנית ואותו אדם שלישי פעלו יחד, והציגו בפניו מצג כאילו האיש הוא שלוח של היבואנית, כאשר עצם העובדה כי הבנק היה רשום כנשגר אינה מעלה ואינה מורידה, לאור העובדה כי הוא ככל הנראה הסב את שטר המטען כדי לאפשר ליבואנית לשחרר את המשלוח.


מידת הרשלנות של סוכן המכס נבחנת גם בתחום הסיווג. כך, למשל, בת"א 44163/05 מפץ מערכות הנדסה נ' קרגו אמרפורד, נדרשה יבואנית של מוצרי אלקטרוניקה לשלם גירעון עקב סיווג שגוי, שנקבע על ידי מעריכי בית המכס, והיא הגישה תביעה נזיקית נגד סוכן המכס. בית המשפט דחה את התביעה, בקבעו כי לא כל טעות בסיווג משמעה שסוכן המכס התרשל, וכי על מנת לזכות בפיצוי על התובע להוכיח כי סוכן המכס פעל בחוסר סבירות בפעולת הסיווג, מה שלא קרה במקרה זה: "לא הוכח בפניי כי הנתבעת פעלה ברשלנות, הן לעניין נוהלי העבודה והן לעניין מלאכת הסיווג... לבית המשפט אין כלים עצמאיים לקבוע האם חרגה הנתבעת במקרה הנדון מדרך פעולה סבירה של "עמיל מכס סביר"".

בת"ק 46106-05-16 הופמן נ' שני שירותי מטען בינלאומיים (ש.כ.) בע"מ פעל סוכן המכס עבור יבואן לשחרור מכלי קירור לחלב מפיקוח המכס. המכלים סווגו בפרט מכס שגוי (שמספרו לא צוין בפסק הדין), לאחר שהיבואן ציין בטעות, על גבי טופס המשלוח כי הטובין הם "מגדלי חלב לקירור" במקום "מכלי קירור לחלב", כפי שנרשם בחשבון הספק, ואף יובא מספר פעמים בעבר. בגין הטעות בסיווג, הוציא המכס ליבואן דרישת תשלום הפרשי מסי יבוא בסך של 5,019 ₪. היבואן שילם את דרישת התשלום, והגיש תביעה נגד סוכן המכס לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. בית המשפט קיבל את עמדת סוכן המכס, לפיה שינוי הסיווג לא נבע ממעשה או מחדל שלו, שכן המטען סווג באותו אופן בו סווג בעבר, והיה זה המכס ששינה לפתע מטעמו, בעקבות בדיקה שנעשתה למשלוח. עם זאת, נקבע כי סוכן המכס לא פעל כפי שמצופה מסוכן מכס סביר, וזאת משום שהיבואן פנה אליו מספר פעמים, ולא קיבל הנחיות מדויקות דיין כדי להבין מה מקור הטעות שבגינה חויב בתשלום תוספת מסי היבוא. נקבע, אפוא, כי סוכן המכס הוא נציגו של היבואן מול שלטונות המכס, והוא בעל המומחיות לשחרור מטעני יבוא מפיקוח המכס. הגם שהוא הוכיח כי השינוי בסיווג לא נבע ממעשה או מחדל מצידו, עדיין היה עליו לסייע בידו של היבואן בכל הקשור להסדרת דרישת התשלום מבעוד מועד, בהיותו בעל המומחיות לכך.


תחום נוסף בו נתבעו סוכני מכס הוא נושא תעודות המקור. בת"א 10456/02 בית מרקחת אלבא בע"מ נ' אגיש תובלה בינלאומית בע"מ, נתבע סוכן המכס בנזיקין, לאחר שהמכס אימת תעודות מקור שליוו משלוח מסוים, והאימות לא עלה יפה, כך שתעודות המקור נפסלו והיבואנית – בית מרקחת אלבא – חויבה רטרואקטיבית בתשלום המכס שחל על הטובין. בתביעתה נגד סוכן המכס, טענה אלבא כי היה עליו לעדכן אותה שהמכס עלול לאמת את תעודות המקור, ושייתכן כי היצואן לא יוכל לאמת אותן. בית המשפט דחה את התביעה, בקבעו כי הדבר אינו מהווה חלק מחובת הייעוץ המוטלת על סוכן המכס: "כשם שזה אינו מחויב להזהיר את היבואן מפני האפשרות שתסופק לו סחורה מזויפת, מעשה פלילי לכל הדעות, אין הוא מחויב להזהירו מפני האפשרות כי הספק יעבור על החוק האירופי ועל הסכמי הסחר ויחתום על התצהיר הנחוץ לצורך הנפקת תעודות התנועה, מקום בו הראיות למקור הסחורה אינן מצויות בידיו".


בת"א 49524-01-13 יקבי ירושלים נ' רשות המסים, אשר ניתן ממש לאחרונה, דחה בית משפט השלום בראשון לציון תביעה שהוגשה על ידי יבואן נגד סוכן המכס שלו ונגד המדינה, בטענה כי נדרש לשלם מכס על מיץ ענבים מיובא עקב טעות בצו תעריף המכס האינטרנטי. באותו מקרה, ביקשה היבואנית לייבא ארצה מספק ארגנטינאי מיץ ענבים לצורך ייצור יין. לטענתה, לפני שהתקשרה בהסכם הרכישה מול הספק, היא פנתה לסוכן המכס שלה, חברת נח ניב, וביקשה לברר מה יהיה שיעור המכס המוטל על מיץ הענבים. בדיקה שערך סוכן המכס בצו תעריף המכס האינטרנטי, בינואר 2012, העלתה כי הטובין האמורים, אם הם מיובאים מארגנטינה, פטורים ממכס. לטענת יקבי ירושלים, כשהיא חמושה במידע זה, ותוך הסתמכות מלאה עליו, התקשרה היא, במרס 2012, עם הספק, והזמינה ממנו משלוח מיץ שהגיע ארצה בשני חלקים. כשהגיע המשלוח הראשון לארץ, באוגוסט 2012, התברר כי הטובין חייבים במכס בשיעור של 12%, כך שבסופו של דבר שילמה יקבי ירושלים כמיליון ₪ בגין המשלוח כולו. לימים, הגישה היבואנית תביעה בנזיקין הן נגד המדינה, אשר הודתה כי נפלה טעות בצו תעריף המכס האינטרנטי, והן נגד סוכן המכס, בטענה כי היה עליו לדעת, באמצעות בדיקה מעמיקה יותר, כי הרישום אינו נכון, וכי חוות הדעת שלו שגויה.


בית המשפט דחה את התביעה, בראש ובראשונה, בשל העובדה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את הסתמכותה על צו תעריף המכס האינטרנטי או על חוות הדעת שקיבלה מסוכן המכס, וזאת מפני שספק אם הסכם הרכישה אכן נחתם, כטענתה, במרס 2012, שכן יש אינדיקציות בחומר הראיות שהדבר אירע עוד קודם לכן, וממילא לא הוכח מתי בדיוק התייעצה היבואנית עם סוכן המכס. אם לא די בכל אלה, במהלך המשפט התברר כי ליבואנית ממילא לא הייתה כל אלטרנטיבה אלא לרכוש את מיץ הענבים מהספק, וגם מטעם זה לא ניתן לומר שהייתה פגיעה כלשהי באינטרס ההסתמכות שלה.

אשר לאחריות סוכן המכס נקבע, כי לא רק הסיווג הוא באחריותו של סוכן המכס, אלא גם שיעור המס הנדרש בגינו: "סוכן המכס איש מקצוע הבקיא לא רק ברזי הפעולות הטכניות הנדרשות ליבוא טובין ושחרורם, אלא גם בשיעורי מכס החלים על יבוא טובין. מתן מענה לשאלות המופנות אליו בנושא זה הינו חלק מהשירות המקצועי אותו הוא נותן ללקוחותיו. לפיכך, חובה עליו לפעול בהתאם לסטנדרט התנהגות מקצועי ראוי, ובהתאם לסטנדרטים המקובלים במקצועו, דהיינו – ליתן את המענה הנכון בהתאם לדין. אמנם, חוק סוכני המכס אינו קובע סטנדרט התנהגות מקצועי בהתאם לנורמות ההתנהגות המקובלות בענף, או חובת זהירות בין סוכן המכס לבין לקוחותיו (ההוראה היחידה הקיימת בו הינה הוראת סעיף 20 העוסקת בעניינים שביושרה אישית), ואולם לא יכול להיות ספק כי חובת זהירות במתן המענה קיימת ומחוייבת המציאות... האמנם ניתן לטעון ברצינות, כי סוכן המכס הוא הדיוט בכל הנוגע לשיעורי מכס החלים על יבוא טובין? האם ניתן לטעון ברצינות כי ציבור היבואנים אינו צריך להתייחס בכובד ראש לעצות ואימרות סוכני המכס בנוגע לשיעורי מכס, ולהימנע מלהסתמך על דבריהם? תמהני... הנה כי כן, סבורני כי היקף אחריותו של סוכן המכס כלפי לקוחו, ביחס לעצה שמסר לו בנוגע לשיעור מכס החל על יבוא טובין, דומה להיקף האחריות של עורכי דין כלפי לקוחותיהם. סבורני כי ההיקש בין שני המקצועות – עורכי דין וסוכני מכס – בכל הנוגע למתן מענה בנוגע לשיעורי המכס, הינו מתבקש ואיני רואה קושי של ממש להחיל את הנורמות החלות על עורכי דין, בהקשר זה, ובשינויים המחוייבים, על סוכני מכס". בסופו של דבר נקבע כי אכן היו נורות אזהרה אדומות, שצריכות היו לעורר את חשדו של סוכן המכס, שכן בצו תעריף המכס הופיעה ארגנטינה לבדה, מבלי ששאר מדינות מרקוסור החתומות אף הן על הסכם הסחר הופיעו לצדה. "זו תוצאה שאינה יכולה להתקיים בעולם המציאות", קבע בית המשפט, "שכן מדינות המרקוסור הן יחידה אחת, גוש אחד, ומה שחל לגבי אחת מהן חייב לחול גם על האחרת. ככל שקיים פטור ליבוא מיץ ענבים מארגנטינה, חייב להיות פטור ממכס גם ליבוא מיץ ענבים גם מאורוגוואי, פרגוואי וברזיל... אם נוסיף לכך את העובדה שאף סוכן המכס הודעה בעדותו כי הסכם המרקוסור הוא עניין מסובך... הרי שהאור האדום הופך להיות בוהק עוד יותר". עם זאת, מכיוון שהתובעת ממילא לא הוכיחה את תביעתה, ממילא אין משמעות להתרשלות סוכן המכס, אם בכלל הייתה כזו.


169 צפיות