תקדים צפוי בנושא חיובים בדמי השהיית מכולות?

אין דבר שמשפיע על מערכת היחסים שבין חברות ספנות ליבואנים, סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים יותר מאשר חיובי דמי השהיית מכולות.

תיק מרתק שנמצא כיום בהתדיינות (deliberation) בוועדה הימית הפדרלית של ארה"ב (FMC[1]) – עשוי לקבוע תקדימים בעולם ההובלה: המדובר בתלונה בגין חיובי דמי השהיית מכולות, שהגישה חברת המשאיות "אורנג' אווניו אקספרס" (OAE) כנגד חברת הספנות הגרמנית Hapag-Lloyd:

לרוב, אוספת חברת המשאיות מכולות קירור מיובאות מנמלי לוס אנג'לס ולונג ביץ', ומובילה אותן למתקן שלה בלונג ביץ'. היות והמכולות הן לרוב במשקל חורג מבחינת רשת הכבישים האמריקאית, פורקת חברת המשאיות את המכולה, ואורזת את המטען מחדש לאמצעי הובלה העומדים בתקן המשקל לצורך המשלוח. לרוב, ניתן להחזיר את מכולות הקירור הריקות לנקודת המסירה במסוף תוך יומיים מבלי לשלם דמי השהייה, ובעבר לא התעוררו בעיות מיוחדות בנושא. ואולם, לאור העומס החמור בנמלים ובמסופים בחוף המערבי של ארצות־הברית, נראה שהדברים התחילו להשתבש כאשר חברת המשאיות החלה לקבל חיובים יומיים בגין מכולות קירור שהוחזרו באיחור.

לטענת חברת המשאיות, המקור לבעיה הוא Hapag-Lloyd עצמה, שהציבה לפתע פתאום תנאים, שהפכו את משלוח המכולות הריקות בזמן לבעייתיים. בלב המחלוקת נמצאת מערכת, שבה נהגי משאיות נדרשים לקבוע פגישות במסופים כדי למסור מכולות ריקות, ובמקרים מסוימים הם נדרשים במקביל גם לאסוף מכולה מיובאת. הפעולה מכונה "עסקה כפולה", והיא נועדה לייעל את תהליך העבודה.

לטענת חברת המשאיות, נהגה Hapag-Lloyd לציין בכל יום היכן ניתן להחזיר מכולות ריקות. אם לא הייתה זמינות לאסוף מכולות ריקות, היא הייתה מוותרת על חיובי ההשהייה לאותו יום בלבד. ואולם, Hapag-Lloyd לא ויתרה על חיובי ההשהייה גם במקרים שבהם היא קבעה מקום להחזרה, אבל לא היו פגישות זמינות להחזרת המכולות הריקות, כך שלא ניתן היה לסדר עסקה כפולה. לטענת חברת המשאיות, היא החזירה מכולות ריקות "במידה שיכלה באופן סביר", אך בסופו של דבר נוצר מצב, בו מכולות רבות נערמו להן למעצבה בחצריה, והוטלו בגינן חיובי השהייה. בשלב מסוים, היו לחברת המשאיות, לפי טענתה, כ-70 מכולות שחיכו ל"אישור וזמינות להחזרה", ובסופו של דבר היא אפילו נאלצה לשלם לחברה אחרת עבור שירותי הטענה ואחסנה של מכולות ריקות.

חברה להפצת פירות בשם "וואן בננה נורת' אמריקה", ביקשה להצטרף להליך, היות ואף היא משתמשת בשירותיה של Hapag-Lloyd, והחלה אף היא לחוות בעיות עם המשלוחים בנמל לונג ביץ' בספטמבר. לטענתה, הסימן הראשון היה שחברות המשאיות התחילו לסרב לאסוף מכולות קירור מ- Hapag-Lloyd, היות ו-Hapag-Lloyd לא הצליחה להסדיר את החזרת המכולות ריקות, ובו זמנית גם לא אפשרה לנהגי המשאיות לאסוף ולהעמיס מכולות אלא אם כן הם גם מסרו מכולות ריקות. התוצאה הייתה, לטענת "וואן בננה", שחברות משאיות רבות סרבו לנהל עסקים מול Hapag-Lloyd או שדרשו ש"וואן בננה" תשלם מראש מעל 12,000 דולר לכל מכולות קירור, כדי לכסות את עלויות חיובי ההשהייה הצפויים. כתוצאה מכך, מכולות קירור רבות של "וואן בננה", שהכילו פירות, נשארו בנמל מעבר לימים החופשיים, והוטלו בגינן חיובי השהייה. בנוסף, לא ניתן היה להחזיר חלק ממכולות הקירור שנהגי המשאיות אספו בימים החופשיים, וכך הטילה Hapag-Lloyd חיובי השהייה נוספים גם בגינן. "וואן בננה" הגישה תלונה עצמאית ל-FMC, אך ביקשה להצטרף להליך המנוהל על ידי חברת המשאיות, בטענה כי מדובר בתביעות ש"מבוססות על אותן עובדות ונסיבות".

בתגובתה, דחתה Hapag-Lloyd את ההאשמות, וטענה טענות הגנה פרוצדורליות כגון של-FMC אין סמכות שיפוט עניינית; שחוסר היכולת להחזיר מכולות ריקות בזמן החופשי נבע באופן מלא או חלקי מהאינטרס של נהג המשאית או בעל המטען; וכי ההתנהלות שלה הייתה סבירה לאור הנסיבות בכללותן.

ה-FMC צפוי לתת החלטה ראשונית עד ה-8 בדצמבר השנה, והחלטה סופית עד ה-22 ביוני, 2023. חשוב לציין, כי החלטות ה-FMC משפיעות רק על המסחר מארצות־הברית ואליה, אבל מובילים באזורי שיפוט אחרים מתבססים עליהן כמדד השוואתי, ולכן עוקבים אחריהן בעניין.

מקור: The New Zealand Shipping Gazette

[1] גוף של ממשלת ארצות־הברית שתפקידו לפקח על התחרות בשרשרת האספקה של המדינה. שירותי הובלה ימית, כשלעצמם, מצויים בסמכות השיפוט של הגוף הזה - לרבות שירותים שמפעילים קווים בינלאומיים לארצות־הברית.