חברת אורגני שלי בע"מ עוסקת, בין היתר, ביבוא ושיווק מוצרי דשן אורגניים לשוק החקלאות במדינת ישראל.
במהלך שנת 2015 פנתה החברה אל הוועדה המייעצת בנושא חומרים אורגניים ניסיוניים במשרד החקלאות, בבקשה לאשר יבוא של דשן אורגני ששמו פרטיפולוס, המיוצר מזבל עופות, לשם עריכת ניסויים שיבנו את התאמתן לגידולים בחקלאות האגרונומית. הוועדה הודיעה לחברה כי עליה להציג בין היתר את הרכב החומר, וכן כי נדרש לקבל אישור למקורות זבל העופות מהשירותים הווטרינריים.
בהתאם להחלטת הוועדה הנ"ל, פנתה החברה למחלקת השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ומסרה לה תרשים של תהליך הייצור של הדשן. בתרשים צוין, כי התהליך כולל חימום של המוצר ב – 70 מעלות צלזיוס למשך 60 דקות, לצורך חיסול חיידקים שעלולים להיות בו.
בעקבות זאת העניק משרד החקלאות לחברה היתר יבוא, ובהיתר צוינו תנאי היבוא, ביניהם התנאי לפיו הדשן ילווה בתעודה וטרינרית, שדוגמה שלה הועברה ליבואן. בפועל, עם זאת, לא הועברה כל דוגמת תעודה כזו לחברה.
חרף זאת, ביוני 2016 רכשה החברה מספק בהולנד 25 ק"ג דשן תמורת 12,048 ₪, וייבאה אותו לישראל. הדשן הגיע לנמל אשדוד, ובעודו בנמל הוצאה לו תעודת עיכוב על ידי רופא ממשלתי, מן הטעם שתעודת הבריאות ההולנדית שצורפה אליו לא עמדה בדרישות מדינת ישראל. החברה פנתה למשרד החקלאות וביקשה את פורמט תעודת הבריאות הנדרשת, ואגב כך הסתבר, כי בהתאם לפורמט זה על הדשן להיות מחומם בטמפרטורה של 90 מעלות צלזיוס למשך 3 שעות לפחות, כאשר בפועל, בתעודת הבריאות ההולנדית צוין כי הדשן חומם לטמפרטורה של 65 מעלות צלסיוס למשך חמישה ימים. הדשן נתקע, אם כן, בשערי מדינת ישראל.
בסופו של דבר הושמד המטען, והחברה הגישה תביעה נגד משרד החקלאות בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה, בסך כולל של כ-50,000 ₪. במסגרת התביעה, טענה החברה שאילו הייתה יודעת על דרישת משרד החקלאות, המופיעה בנוסח תעודת הבריאות ,לפיה יש לחמם את הדשן ב – 90 מעלות צלזיוס, הרי שלא הייתה מייבאת אותו לישראל מלכתחילה, ובהקשר זה צוין, כי לאור העובדה שהתקן האירופאי לדשנים המופקים מעופות קובע חובת חימום ל-70 מעלות במשך 60 דקות – לא ניתן לייבא את הדשן האמור מאף ספק באירופה. לטענת החברה, העובדה שנוסח תעודת הבריאות לא צורף להיתר היבוא גרמה לה להאמין כי ההיתר אינו מותנה בשום תנאי נוסף, וכי לאור זאת היא יכולה הייתה להניח שהיתר היבוא הינה מוחלט ואינו מותנה בתנאי כלשהו.
משרד החקלאות טען, מאידך, כי הגם שבטעות נוסח תעודת הבריאות הישראלית לא צורף להיתר היבוא, הרי שמנוסחו יכולה וצריכה הייתה החברה לדעת כי יש לצרף תעודת בריאות בנוסח הישראלי, חתומה על ידי הספק ההולנדי. משבחרה החברה להתעלם מתנאי היבוא הקבועים בהיתר - אין למשרד החקלאות כל אחריות לנזקים שנגרמו.
בית המשפט קיבל את עמדת משרד החקלאות במלואה, וקבע כי "התעלמותה של התובעת מחלק זה של היתר הינה בגדר עצימת עיניים, ובצדק הגדיר אותה ב"כ הנתבעת בסיכומיו כ"שיטת מצליח". כל קורא סביר את היתר היבוא מבין מיד כי אין הוא מהווה "קרט בלאנש" לתובעת לייבא את הפרטיפולוס. העובדה שהתעודה מושא תנאי היבוא לא צורפה להיתר היבוא הינה טעות טכנית בלבד, והיתלותה של התובעת בכך הינה לכל הפחות מיתממת".
התביעה נדחתה, אולם ללא חיוב החברה בהוצאות.
[תאמ (ראשל"צ) 45792-01-17 אורגני שלי בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסק דינו של כב' השופט רפי ארניה מיום 13.2.19. התובעת יוצגה על ידי עו"ד ישראל אליאב, והנתבעת יוצגה על ידי עו"ד שירלי אנגלרד מפרקליטות מחוז מרכז].