פסק דין שניתן בחודש שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז דחה את עמדת המכס, וקבע כי חברת פלאפון לא תידרש לשלם 1.6 מיליון שקל תוספת מסי יבוא עבור יבוא מכשירי בלקברי, אשר סופקו לה בעלות מופחתת.
במסגרת ההסכם שבין חברת פלאפון ובין ספקית מכשירי הפלאפון "בלאקברי", התחייבה הספקית לתת לפלאפון את הזכות לרכוש מספר מסוים של מכשירים בעלות מופחתת של 50%, ובתנאי שאלו ישמשו לקידום מכירות בדרך של מסירה ללא תשלום, לעובדים, לאנשים המוגדרים "מעצבי דעת קהל", לאולמות תצוגה ולצורכי קידום המוצר, וזאת לתקופה מוגבלת של עד 60 יום.
בעת שחרור מכשירי הטלפון מפיקוח המכס, הצהירה פלאפון על ערך כלל מכשירי הטלפון שיובאו על ידה, כאשר ביחס למכשירים המיועדים לקידום מכירות היא הצהירה על ערך העסקה לפי מחיר הרכישה בפועל, היינו 50% ממחיר המכשיר.
מספר שנים לאחר היבוא, הוציא המכס לחברת פלאפון הודעת חיוב בסך של כ-1.6 מיליון ₪, בטענה כי עסקאות הרכישה של הטלפונים החלופיים שייבאה – ושבגינם שילמה בפועל לספקית רק 50% מערכם – צריכים היו להיות ממוסים במסי יבוא לפי ערכם המלא.
לטענת המכס, עסקת הרכישה של המכשירים החלופיים היא עסקה נפרדת מזו של המכשירים שנרכשו במחיר מלא, ומכיוון שפלאפון נדרשה להשתמש במכשירים אלה לצורך מסוים (קידום מכירות), הרי שלא מדובר בהנחה מסחרית רגילה, כי אם בהגבלה שיש בה כדי להשפיע על ערך הטובין בדרך של הפחתתו, ועל כן המיסוי צריך להיות לפי הערך המלא.
לטענת פלאפון – שאף התקבלה בערכאה הקודמת – עסקת הרכישה של המכשירים הללו היא חלק בלתי נפרד מעסקת הרכישה של המכשירים ה"רגילים". מעבר לכך, הקשירה בין עסקת יבוא המכשירים ה"רגילים" לבין יבוא המכשירים החלופיים מביאה לכך שהיקף ההנחה המשוקלל הכולל שניתן עמד על 5% בלבד מערך כלל המכשירים המיובאים, ועל כן – בניגוד לטענת המכס – ממילא לא מדובר בהגבלה שיש בה כדי להשפיע על ערך הטובין.
בית המשפט הסתמך על מאמרי פרשנות של הועדה הטכנית לענייני הערכה של ארגון המכס העולמי, וקבע כי הסכמים מסוג זה הם מקובלים בקרב ספקים ויבואנים של מכשירים סלולריים, כך שלמעשה מדובר בהגבלה מקובלת בענף, בדומה למקרה הנזכר באחד ממאמרי הפרשנות, לפיו קונה, המתחייב בפני מוכר שלא למכור או להציג לראווה כלי רכב שקנה לפני תאריך מסוים, המייצג את תחילתה של שנת מודל חדשה - ההתחייבות לא תיחשב לתנאי המשפיע על ערך העסקה לצורכי מכס.
בית המשפט חזר, אפוא, על ההלכה לפיה יש למסות עסקה כלכלית לפי מהותה, וקבע כי יש לקבל את ערך העסקה, ולא למסות את המכשירים שניתנו בהנחה על פי ערכם המלא.
פסק הדין, על אף שהוא עולה בקנה אחד עם מאמרי פרשנות של הועדה הטכנית לענייני הערכה, למעשה מעגן את זכותו של היבואן שלא להיות ממוסה בגין מוצרי קידום מכירות הנרכשים על ידו במסגרת העסקה העיקרית עם הספק וכחלק בלתי נפרד ממנה, וזאת בניגוד לעמדת המכס עד כה, שהייתה למעשה מנוגדת לפרשנות ארגון המכס העולמי.