חברת סנטוויש (Scentwish) פיתחה מודל עסקי, לפיו היא מייבאת, ביבוא מקביל, בשמים ממותגים מפורסמים, מבקבקת אותם מחדש בבקבוקים קטנים, ומוכרת אותם במחיר נמוך, על מנת שהלקוחות יוכלו להתנסות במגוון בשמים לפני שהם רוכשים בקבוק גדול.
בין היתר, שיווקה סנטוויש בקבוקונים של שני בשמים מתוצרת "שאנל", ולאחר שקיבלה מעורכי דינה מכתב התראה על הפרת סימן המסחר - הגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתו ביקשה כי בית המשפט יקבע שאריזת הבשמים מחדש על ידה באופן בו נעשה אינה מהווה הפרה של סימן המסחר.
הבקבוקון אותו מוכרת סנטוויש מורכב מחלק פנימי המכונה "מחסנית", וממיכל חיצוני רב פעמי שצבעו כסוף או ורוד, אליו נכנסת המחסנית, ונושא את שמה של סנטוויש וכן לוגו שלה בלבד.
על גבי מחסנית הבושם השקופה מצוינים סימני המסחר של היצרן והבושם, ובמקרה של שאנל מופיעה המילה CHANEL ומתחתיה כתוב: Chanel N⁰ 5 EDP.
בנוסף, מצורפות למוצר שתי גלויות הסבר: גלויה אחת כוללת רק את פרטי סנטוויש, והסברים לגבי פתיחת הבקבוק והכנסת המחסנית, ואילו הגלויה השנייה מתייחסת לתוכנה של המחסנית: בחלק העליון מופיעים בברור השם שאנל, שם הבושם וצילום של בקבוק הבושם המקורי, מעט נמוך יותר מופיע "תיאור הבושם" בנוסח "Chanel N⁰ 5 מבית CHANEL הוא הבושם של "עכשיו ולתמיד", בושם הנשיות האולטימטיבית. Chanel N⁰ 5 המפורסם הוא סמל הטעם הטוב, והוא כיום אחד הבשמים הנמכרים ביותר בעולם...", דהיינו הוא כולל את סימני המסחר של שאנל. בחלק התחתון של הגלויה מופיעים תמונות או ציורים, ללא שמות בשמים או יצרנים.
המארז החיצוני של המוצר כולו הוא קופסה מוארכת, הנושאת בבירור שם ולוגו של סנטוויש, ללא סימני מסחר של שאנל, ובצדה מצוינת הצהרה לגבי ביצוע אריזה מחודשת, והעדר קשר בין סנטוויש לבין יצרן הבושם.
לטענת סנטוויש, השימוש שהיא עושה בסימני המסחר של שאנל (ושל יצרני בשמים אחרים) חוסה תחת הגנת שימוש אמת שבסעיף 47 לפקודת סימני מסחר, לפיה בעל סימן מסחר אינו יכול למנוע מאדם אחר לעשות שימוש בסימן המסחר המוגן בקשר לסחורה אמיתית, שכן שימוש כזה אינו מהווה הטעייה.
לאחר שסקר את הפסיקה העולמית בנושא, קיבל בית המשפט את עמדתה העקרונית של סנטוויש, וקבע כי ככלל היא רשאית לבקבק מחדש בשמים מקוריים, ולהשתמש בסימני המסחר של היצרנים במסגרת אותה הגנת "שימוש אמת" שבסעיף 47 האמור. עם זאת, השימוש שעשתה עד כה סנטוויש בפועל בסימני המסחר אינו חוסה תחת ההגנה, ועל כן היא נדרשת לערוך את השינויים הבאים:
· אשר לסימון על גבי מחסנית הבושם עצמה, עליה מצוינים רק סימני המסחר של שאנל, קבע בית המשפט כי יש לציין על המחסנית גם את שמה של ווישסנט כסימון ראשוני ומרכזי, ובנוסף יש לציין כי המחסנית כוללת בקבוק עצמאי מחדש של בושם מסוים המיוצר על ידי יצרן מסוים.
· אשר לסימון הגלויות הנלוות למוצר, נקבע כי האופן בו מוכתר המסמך בסימני המסחר של שאנל, ללא ציון שמה ופרטיה של סנטוויש, והעובדה שהיא ביצעה באופן עצמאי בקבוק מחדש, יכול להוביל לרושם כי מדובר במוצר של שאנל או מוצר שיצא בחסותה. נקבע, כי אין די בקיומו של ה-"disclaimer" על גבי קופסת הקרטון החיצונית כדי לשנות את המצב, וכי אין גם די בכך שפרטי סנטוויש מצוינים על גבי הגלויה השנייה, שכן השימוש בסימני המסחר של שאנל צריך להיות 'אגבי', כמרכיב של מוצר סנטוויש ולצורך זיהוי המוצר הקונקרטי.
· בנוסף, נקבע כי עובדת הביקבוק מחדש על ידי סנטוויש צריכה להופיע בבירור עם האריזה (כלומר אין די בציון העובדה כי הבושם נארז מחדש, ויש לציין במפורש כי הוא בוקבק מחדש), וגם בחשבונית הרכישה ללקוח יש לציין את עובדת הביקבוק במפורש.
מעניין לציין, כי אחת הטענות המרכזיות של שאנל הייתה כי עצם הביקבוק מחדש של הבשמים מהווה הפרה של סימן המסחר. לעמדתה, בושם, מעצם טיבו, הוא מוצר מורכב ועדין שנועד לשימוש על גוף האדם, וכי פעולתה של סנטוויש היא מהלך שאין לגביו נתונים (למשל, בעניין פרק הזמן שהבושם נחשף לאוויר, הציוד בתהליך, כח האדם שעוסק בכך, התנאים הסביבתיים בהם מתבצעת ההעברה, כלי האחסון ועוד), ואין בידי שאנל אפשרות לפקח על התהליך. לטענתה, סנטוויש חושפת את הבשמים לסיכונים העלולים להשפיע על טיבם, איכותם והרכבם באופן שסימן המסחר אינו יכול עוד להוות ערובה למקור ולאיכות המוצר כפי שנועד לשמש, וכי שיווק של מוצרי סנטוויש תחת סימני המסחר של שאנל גורם לנזקים רבים ומסכן באופן חמור את מוניטין המותג אשר הושקעו בו משאבים עצומים. לטענתה, התהליך אותו מבצעת סנטוויש "פורם את הקשר הגורדי בין המוצר לסימן המסחר" וכי "משעה ש[סנטוויש] שלחה ידה בבשמים, הם אינם עוד בשמי 'שאנל'". שאנל אף הציגה לבית המשפט חוות דעת מומחה, לפיה מבדיקות מעבדה שנערכו במוצרי סנטוויש עולה כי הבשמים עצמם נפגמו בתהליך הביקבוק מחדש. סנטוויש, מצדה, הציגה חוות דעת נגדית המעידה על כך שהביקבוק מחדש נעשה בתנאים הולמים, וכי לא נגרם כל נזק לבושם עצמו.
על פניו, טענת שאנל בעניין הפגימה בטיב המוצר היא משמעותית, שכן אחד הרציונלים לקיומו של סימן מסחר הוא הקשר הבל-יינתק בין סימן המסחר למוצר עצמו. כך, צרכן שרואה בקבוק עם סימן המסחר "קוקה-קולה", למשל, יודע רק מעצם קיומו של סימן המסחר מה המוצר שיש בבקבוק, מה טעמו, מה תכונותיו וכו'. לפיכך, נראה כי ככל שפעולת הביקבוק עלולה לפגוע בטיב הבושם, היה מקום למנוע את הפעולה בשם ההגנה על סימן המסחר, אולם בית המשפט בחר להתעלם מפן זה, בקבעו כי הוא מוכן להניח שפעולת הביקבוק עלולה לפגום בטיב הבושם, ומשם עבר לבחון את המאפיינים החיצוניים ואת השימוש בסימני המסחר של שאנל על האריזה. לפיכך, יש להעריך כי ערעור על פסק הדין יוגש לבית המשפט העליון, לפחות בנקודה זו.
[ה"פ 37077-01-17 סנטוויש בע"מ נ' CHANEL, פסק דינה של כב' השופטת תמר אברהמי מיום 30.10.19. סנטוויש יוצגה על ידי עוה"ד סער גרשוני, ושאנל יוצגה על ידי עוה"ד שלמה כהן, שי ישראל ויניב באום].
Comments