• אליס אברמוביץ

דברים שלא ידעתם על תפיסת טובין החשודים כמפרי סימן־מסחר

כל תינוק יודע, שסעיף 200א(א) לפקודת המכס מסמיך את מנהל המכס להורות על עיכוב טובין מיובאים, החשודים ככאלה המפרים סימן־מסחר רשום או זכות־יוצרים. במקרה של חשד כאמור, יעכב מנהל בית המכס את הטובין למשך שלושה ימים, ויודיע לבעל סימן־המסחר על העיכוב. בעל הסימן נדרש להפקיד ערבות באופן מידי, ולהגיש תביעה על הפרה לבית המשפט המוסמך בתוך 10 ימים.



זה, באופן כללי, ההסדר שכולם מכירים היטב. כעת, תנו לי לספר לכם על כמה סוגיות שיפתיעו אתכם:


  • בנסיבות בהן מעכבת רשות המסים טובין שיובאו לישראל מחשש להפרת זכויות קניין רוחני, והיבואן זונח את הטובין ואינו נושא בעלויות האחסון וההשמדה שהוטלו עליו - רשאית רשות המסים להשתמש בערבות הבנקאית שהפקיד בעל הזכות לצורך כיסוי אותן הוצאות: יבואן פלסטיני ייבא לישראל נעליים הנושאות את סימן המסחר CHRISTIAN DIOR. בעלת הסימן הפקידה ערבויות במכס, והגישה תביעה לבית המשפט. היבואן לא התגונן מפני התביעה, ונעלם בערבות השטחים הכבושים. לימים ניתן פסק דין בהעדר הגנה, בו נקבע כי על היבואן לשאת בעלויות האחסנה וההשמדה של הטובין. אלא שהיבואן, כאמור, נעלם לו, ורשות המכס אחסנה את הטובין במחסן שבו תעריפי האחסנה מפולפלים. בהיעדרו של היבואן, נתגלעה מחלוקת בין בעל סימן המסחר לבין המכס בשאלה מי צריך לשאת בדמי האחסנה. בית המשפט קבע כי הן לשונו של סעיף 200א(ג) והן הסכם הטריפס מובילים שניהם למסקנה כי הערבות הבנקאית המופקדת על ידי בעל־הסימן נועדה לכסות גם את הוצאות האחסנה (ע"א 3960/10 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נ' CHRISTIAN DIOR COUTURE (נבו 20.06.2011)).

  • רשות המסים לא רשאית לעכב טובין החשודים כמפרים סימן־מסחר שהוגש לרישום אך טרם נרשם בפועל בפנקס סימני המסחר: היצרנית והמשווקת של נעלי Crocs עתרה לבית המשפט בבקשה להצהיר כי על אגף המכס והמע"מ להימנע מלשחרר משלוח של נעליים המעוכב על ידה, ובו נעליים הנושאות את סימן המסחר המפורסם, אך עדיין לא רשום, בדמות קרוקודיל של היצרנית, או כל סימן אחר הדומה לו עד כדי הטעיה. בית המשפט דחה את הבקשה, בקבעו כי מנהל המכס אינו רשאי לנקוט בצעד הפוגע בזכות הקניין ללא הסמכה בדין. סעיף 200א(א) לפקודת המכס מסמיך את מנהל המכס להורות על עיכוב שחרור טובין מפרים. מלשון הסעיף עולה, כי מנהל המכס הוסמך לעכב טובין רק אם מצא כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר. ת"א (מחוזי ת"א) 2243/06 INC CROCS נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ ברשות המסים (נבו 19.06.2011)

  • רשות המסים רשאית לחלט טובין החשודים כמפרים אף אם בעל־הסימן בחר שלא להגיש תביעה נגד היבואן בגין ההפרה: חברת טרגט פוינט ייבאה ארצה מסרי לנקה משלוח של 740 חולצות "פולו ראלף לורן". רשות המכס, מצידה, חשדה כי מדובר בחולצות מזויפות ולפיכך הפעילה לגבי המשלוח את נוהל המשלוח הקטן, קרי: (א) הודיעה ליבואנית על עיכוב המשלוח החשוד באמצעות טופס אב"ת; (ב) הודיעה לבעלת סימן־המסחר על עיכוב המשלוח החשוד; (ג) העבירה צילום דיגיטלי של החולצות לבעלת סימן־המסחר; (ד) קיבלה חוות-דעת מבעלת סימן־המסחר, לפיה החולצות מזויפות וכן התחייבות מצידה להצטרף כצד נתבע לתביעה שתוגש נגד המדינה, אם תוגש, בשל חילוט החולצות; (ה) חילטה את החולצות. התביעה להחזרת החולצות התפוסות לפי סעיף 192(א)(1) לפקודה. בסופו של דבר בחרה בעלת סימן־המסחר שלא להגיש תביעה נגד היבואנית, וזו עתרה להשבת התפוס, בטענה כי חילוט החולצות בידי המדינה נעשה שלא כדין, וזאת לאור העובדה שבעל הסימן לא הגיש תביעה. בית המשפט דחה את הטענה, בנימוק כי "אין זה נכון לקרוא את התיקון לפקודת המכס במסגרת חוק הטריפס כתיקון שבא להצר את צעדי המדינה ולהעביר לידי בעלי זכויות הקניין הרוחני לבדם את היוזמה והטיפול בטובין מיובאים החשודים בהפרת זכויות קניין רוחני. למעשה, הסכם הטריפס נועד "ליישר קו" ולקבוע רף מינימאלי לאכיפה בתחום יבוא הטובין החשודים בהפרת זכויות קניין רוחני ולא לגרוע מסמכויות של רשויות המכס שהיו קיימות לפני כן". ת"א (שלום רח') 3800/06 טרגט פוינט סוכנויות בינלאומיות בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס והמע"מ (נבו 04.02.2008)

  • רשות המסים רשאית לעכב טובין מטעים, אף אם הם לא חשודים בהפרת זכויות קניין רוחני: סעיף 35 לחוק הגנת הצרכן מקנה אף הוא למנהל המכס סמכות נוספת לעכב טובין, אם אלו חשודים כמטעים את ציבור הצרכנים. הוראה זו מסמיכה את מנהל המכס לתפוס טובין המיובאים בניגוד לסעיף 2(ב) לחוק חוק הגנת הצרכן, הקובע: "לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה…".נפסק כי נוכח הוראות סעיף 2(ב) לחוק הגנת הצרכן למנהל המכס סמכות שבשיקול דעת לתפוס טובין שיש בהם הטעיה ביחס לצורת הנכס, זהות היצרן ו/או ההרשאה לייצור הנכס ומכירתו.

113 צפיות