• אליס אברמוביץ

איך לא לפעול כאשר המשלח מעכב את הסחורה שלך

קבוצת ברוש ביקשה לייצא משלוח בן ארבע מכולות ללקוח שלה בארצות הברית. היא פנתה לחברת השילוח אול וויז תובלה בינלאומית בע"מ, אשר נעזרה בשירותי הסוכן האמריקאי שלה - חברה אמריקאית בשם Always Forwarding Int'l Inc. המכולות הגיעו לארצות הברית בחודשים נובמבר-דצמבר 2021, אולם מאחר וקבוצת ברוש נכנסה בינתיים להליכי חדלות פירעון, ונותרו לה חובות בסך של 312,000 $ בגין שירותי שילוח שקיבלה מהחברות בעבר, , מאז הגעתן מוחזקות המכולות בידי החברה האמריקאית, אשר ממאנת לשחררן וטוענת לעיכבון.




קבוצת ברוש הגישה, אפוא, באמצעות המנהל המיוחד שמונה לה במסגרת הליכי חדלות הפירעון, בקשה שהוכתרה כ"בהולה", במסגרתה עתרה כי המשלחת הישראלית תשחרר את המכולות המעוכבות ללא דיחוי. המשלחת הישראלית טענה כי אין כל יריבות בינה ובין קבוצת ברוש, שכן מי שמסרבת לשחרר את המכולות בשל חובות העבר היא החברה האמריקאית, ועל אף שישנו קשר עסקי בין שתי החברות – מדובר בשתי חברות שונות, ואין לחברה הישראלית שליטה על החברה האמריקאית, שאפילו לא צורפה כמשיבה בהליך.


בית המשפט דחה את בקשתה של קבוצת ברוש, בנימוקים הבאים: "לא ניתן לדון בבקשה מקום בו הצד הרלוונטי ביותר לה, מי שמחזיק במכולות, אינו צד להליך. החברה ומנהל ההסדר, שהיו מודעים לכך שהחברה האמריקאית מחזיקה במכולות, וכי היא עושה כן מכוח מערכת היחסים ההסכמית ושטר המטען מצוי בידה, היו מחויבים לצרף את החברה האמריקאית כמשיבה לבקשה זו, לפעול להמציא לה את הבקשה ולאפשר לה לטעון את טענותיה. מצב דברים זה שבו הגורם המחזיק במכולות אינו צד הוא בלתי אפשרי. איני רואה מקום למתן סעד ערטילאי וחסר יכולת מימוש כמו זה שהתבקש. שכן אין כל טעם להורות למשיבה (המשלחת הישראלית – א"א) "לפעול לאלתר לשחרור הסחורה...", כאשר הסחורה אינה מוחזקת בידי המשיבה אלא בידי החברה האמריקאית, וזו ממאנת לשחרר אותה אם לא תקבל את התשלום הנדרש על ידה. במצב דברים זה, נדרשת נוכחותה של החברה האמריקאית בהליך ולא ניתן לעקוף את הדרישה לנוכחות הצד הרלוונטי בדרך של מתן הוראות למשיבה. לא נעלמה מעיני הזיקה הקיימת לכאורה בין המשיבה לבין החברה האמריקאית וניכר כי קיימת תקשורת בין המשיבה ובא כוחה לבין החברה האמריקאית, אך עדיין המדובר בישויות משפטיות נפרדות. נתתי דעתי לכך שהמשיבה אמורה הייתה לשלם לחברה האמריקאית את הסכומים הנדרשים עבור השינוע אלא שהתמונה מורכבת יותר, שכן תשלום זה נשען על התשלום מאת החברה, שלא נעשה בשל כניסתה של החברה להליכי חדלות פירעון. מכאן שיש קושי בדרישת החברה ומנהל ההסדר כי המשיבה תממן עבור החברה את עלויות ההובלה שנצברו ותפעל לשחרור המכולות על חשבונה. גישת החברה ומנהל ההסדר מתעלמת אפוא ממערכת היחסים המשולשת – החברה, המשיבה והחברה האמריקאית, ומבקשת לערוך הפרדה שיכולה להיות מלאכותית בין צלע אחת של החברה והמשיבה, לבין צלע אחרת של המשיבה והחברה האמריקאית, אלא שנראה כי על פני הדברים המדובר במערכת יחסים משולשת. מכל מקום, אין בכך כדי לייתר את נוכחותה של החברה האמריקאית בהליך. החלטה זו אינה מתייחסת לשאלת האחריות לנזקים הנגרמים מכך שהמכולות 'תקועות' בנמל, בין שהמדובר בעלויות האחסון המצטברות ובין שהמדובר בנזקים הנגרמים לחברה נוכח הפגיעה האפשרית בלקוחותיה. כפי שציינתי לעיל המענה לנזקים אלה אינו במתן הסעד המבוקש בבקשה זו, בהיעדרו של צד רלוונטי".


יצוין, כי לפי הדיו הישראלי, העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות, והמשלח אינו רשאי לעכב את הסחורה לצורך גביית חובות עבר. כך, קובע סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו, או למתן שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות". יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למשלח כמוה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו, ועל כן ניתנת לעיכבון. לתוצאה דומה ניתן להגיע מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ("קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה"), ומכוח סעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין ("עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב"). ואולם, מעיון בפסק הדין נראה כי הטענה לעיכבון בשל חובות עבר לא נטענה.


לסיום, הביע בית המשפט את מורת רוחו מאופן התנהלותה של קבוצת ברוש בבית המשפט: "עניין אחרון נוגע ל"בהילות". בקשה זו הוגשה כבקשה "בהולה" שהועברה לטיפולי כשופט תורן. לא היה כל מקום להגדיר את הבקשה כך, שעה שהמכולות מצויות בארצות הברית למעלה מחודשיים, הנזקים הנובעים מכך לא החלו להתגבש השבוע או בשבוע שעבר, ועוד ביום 30.12.2021 הודיעה החברה האמריקאית על כוונתה למכור את הסחורה הנמצאת במכולות בהיעדר הסדרת התשלום כלפיה", ללמדכם שגם שופטים הם בני אדם שלא בא להם להיות מוקפצים שלא לצורך...


[חדלת (י-ם) 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ נ' אול וויז תובלה בינלאומית בע"מ, החלטתו של כב' השופט דראל מיום 18.1.22. קבוצת ברוש יוצגה על ידי עו"ד עדי בראונשטיין ועו"ד יוסי מנדלבאום, והמשלחת הישראלית יוצגה על ידי עו"ד מיכאל עטיה].

102 צפיות